לע”נ כל נרצחי הטרור בארץ ישראל הי”ד, ולרפואת כל הפצועים הי”ו.

הפרשה נפתחת בפסוק:

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים.

הפרשה עוסקת בנושאים שלכאורה אינם קשורים לחיים שלנו היום. אך ניתן ללמוד הרבה ממנו גם לחיינו אנו. בפרשה מופיעים שני נושאים: דין האישה היולדת, ודיני צרעת – מחלת עור שדי נדירה בימנו, אך עשויה להופיע אצלנו באופנים אחרים….

על פי התורה, אשה נחשבת “טמאה” לאחר הלידה. ליולדת שנחשבת טמאה ישנם איסורים ויש הבדל בתקופת הטומאה שלה, לפי מין היילוד: אשה היולדת בן זכר נחשבת טמאה למשך שבעה ימים, וביום השמיני עורכים ברית מילה לתינוק הרך. בפסוק כתוב: “וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ”- אך גם לאחר הברית היא טמאה, סה”כ למשך 33 יום. יולדת שילדה בת נחשבה טמאה למשך 66 ימים. לאחר שחלף הזמן הזה מקריבה היולדת קורבן – המסמל תודה על נס הלידה שעברה בשלום ועל שזכתה ללדת בן/בת בריאים ושלמים.

מחלת הצרעת – אחד האיסורים החמורים בתורה הוא האיסור לרכל ולהגיד לשון הרע. לכן השם מעניש בחומרה את מי שאומר לשון הרע. ומה העונש? מחלת צרעת בגוף, בבגד ובבית!

אדם שלקה בצרעת היה עליו לבוא אל הכוהן, לקבל את הוראותיו, לצאת אל מחוץ למחנה ולהִיטַהֵר. ראו כמה גדול עונש של לשון הרע, עד כדי הוצאת האדם מחוץ לקהילה בשל ‘צרעת לשונו’.

” אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת… ”

מסופר על רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר זצ”ל, אשר שימש כאדמו”ר של חסידות גור וכאחד ממנהיגי היהדות החרדית כולה, שהוזמן לדרוש בשמחת ‘שבע ברכות’ ושם נשאל: בדיני נגעים כתוב “חתן נגע נותנין לו שבעת ימי המשתה לו, ולביתו, ולכסותו” והרי הנגעים על חטא הם באים, ומאחר שלחתן ביום חופתו מוחלים על כל עוונותיו, איך באו נגעים עליו? השיב האדמו”ר “הלא אי אפשר שיהיה חתן יותר במעלה מיום הכיפורים, ויום הכיפורים מכפר אלא על עבירות שבין אדם למקום, בעוד שהנגעים באים על עבירות שבין אדם לחברו! אשר על כן, לחתן נפסק כי ממשיך בימי המשתה אך עלול נגוע גם כן.״
בפרשה הקודמת למדנו אילו מאכלים לא להכניס לפה ולגוף, מסביר לנו הרבי מליבוביץ’ זצ”ל:״חשוב שנקפיד לא פחות על אילו מילים יוצאות מפינו! כמו על המאכלים הנכנסים לפינו”

אנו בפתחו של חודש ניסן, חודש של גאולה, אביב ופריחה. נאמר בפרשת החודש שאותה גם נקרא השבת ” הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.”
יהי רצון שנהיה ראשונים בצניעות, בענווה, במוסר, בלשון נקיה וע”י כך נראה את הפריחה והאביב באור בהיר ומתמשך אל הגאולה אמן ואמן.

שבת שלום ומבורך
חודש ניסן מבורך

חזי ברזני