אוסף ה”שנות טובות” של חיים שטייר במוזיאון ישראל בירושלים / מאת ישראל הרצל

כשחיפשתי על מה לכתוב לקראת השנה החדשה, החלטתי לכתוב על אוסף ה”שנות טובות” של שטייר.

 

מיהו חיים שטייר?

חיים שטייר היה מעצב, אספן ומחנך. שטייר התמקד בעבודתו בתחום התרבות הישראלית ופיתח את השפה החזותית בעבור מוסדות תרבות רבים. הוא עיצב קטלוגים, ספרים וכרזות בין השאר בעבור בית התפוצות, תיאטרון חיפה, ומוזיאונים רבים. החל מסוף שנות ה-80 לימד שטייר במרכז האקדמי לחינוך ולעיצוב ויצו חיפה. שטייר היה ידוע גם בפעילות השימור שלו של תרבות חומרית עממית והיסטוריוגרפית. אוסף ה”שנות טובות” שלו נחשב לאחד מהאוספים הגדולים בעולם, ופריטים מאוספיו השונים הוצגו בתערוכות רבות ברחבי העולם.

 

שליחת איגרות ברכה מודפסות לכבוד השנה החדשה

100 שנים בקירוב לאחר שהחל מנהג שליחת איגרות ברכה מודפסות לכבוד השנה החדשה פרץ לחיינו העידן הדיגיטלי ושלח את האיגרות הכתובות אל קטגוריית ה”רטרו”.

“אם בשנים האחרונות מישהו עוד שולח איגרות מודפסות, הוא עושה זאת כמי שרוכש כורסה מהמאה ה־19 בשוק הפשפשים”, אומרת רחל צרפתי, אוצרת מוזיאון ישראל בירושלים. “הפקסימיליה דחקה הצדה את האיגרות הכתובות, המחשבים והדואר האלקטרוני המשיכו בכך, והסמסים והווטסאפ השלימו את המלאכה.

“הצורך לקנות מעטפה ובול וללכת לדואר אינו קיים עוד. אין עוד דוכני מכירה וכמעט אין איגרות. מגוחך לחשוב על זה כעל עיסוק בעולם שהולך ונעלם, כי זה הפריט שנולד בשלב מאוחר בתחום היודאיקה וקיים בעולמנו בקושי 100 שנים. קצרצר, אם משווים לחנוכיות ולשופרות”.

קצר אך משמעותי?

“כן. כי 100 השנים האלה היו משמעותיות וגדושות בטלטלות קיצוניות בעולם היהודי: שתי מלחמות עולם, שואה, הקמת מדינה, והכול מתועד באיגרות האלה.

“הדימויים והדמויות מסגירים את התקופה ואת המקום כמו שהצגנו בתערוכה “כל שנה וברכותיה, 100 שנות איגרות שנה טובה” ובקטלוג המוזאון”.

 

דוגמאות מאוסף שטייר

שנות ה–40 | מסרים טעונים באקסודוס

“החיילים היהודים ששירתו בצבא הבריטי ופעלו נגד מדיניות הממשלה הבריטית היו הראשונים שפגשו ניצולי שואה. כאן, בשנות ה-40, מתחילות לצוץ איגרות ועליהן מסרים טעונים, כמו האיגרת שהודפסה בפריז ועליה האונייה אקסודוס”.

 

שנות ה–50 | דיור למשתכן

“בישראל של שנות ה-50 וה-60 צצו דוכנים של כרטיסי ברכה בכל פינת רחוב. העוני והצנע לא קיבלו ביטוי באיגרות האלה. הן הציגו בעיקר את דור הצברים החדש, את החלוצים הצעירים, את החיילים ואת השמש מעל השדות החרושים. קשיי הקליטה נרמזו באופן קלוש, כמו בגלויה שבה נראית משפחה עומדת בפתח אוהל במעברה ומביטה בציפור שנושאת תעודת שיכון במקורה”.

 

מלחמת ששת הימים | בשש אחרי המלחמה

“תופעה מדהימה בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים: האיגרות נעשות גדולות ועמוסות בשדות קרב, מטוסים וגנרלים שדיוקנאותיהם מופיעים בגדול ומשקפים אופוריה עצומה”.

תגובות