לע”נ כל הנרצחים בטבח עוטף ארץ ישראל הי”ד, לע”נ חיילי צה”ל שנהרגו על קידוש השם הי”ד, לרפואת כל הפצועים הי”ו, להצלחת כל חיילי צה”ל וכוחות הביטחון הי”ו – יִתֵּן יְיָ אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם!
הקב”ה מוסיף להכות במצרים את מכת האַרבֶּה ובמכת חוֹשך על כל הארץ.
לקראת המכה הקשה מכולן – מכת בכוֹרוֹת, נותן השם הדרכה לאהרון ומשה ומצווה את ישראל לשחוט שֶׂה בי”ד בניסן, ולסמן בדמו את משקופֵי הבתים, את השֶׂה יש לצלות ולאכול – ‘אכילת קורבן הפסח’ הוא מִצוָוה לדורות. אליו מצטרפים מצוות אכילת מצה ואיסור על החמץ. בחצי הלילה, מכה השם את בְּכוֹרֵי מצרַים, יוצאים בני ישראל ממצרַים, וזאת לאחר ששאלו כלים, בגדים ותכשיטים מהמצרִים.
הפרשה מסתיימת במצווֹת הקשורות לדיני קורבן הפסח, הקדשת הבְּכוֹרים והחובה לסַפֵּר לדורות הבאים על יציאת מצרַים – כשפי שאנו עושים כל יום בתפילות, בקידוש ומעל הכול בליל הסדר .
וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם.
בהגדה של פסח תמה הבן הרשע “על העבודה הזאת”. הוא מציע “לעגל פינות”, לקיים חלק מדינים אלו ולהתעלם מאחרים, לשמור מצוות כהבנתו ועל פי החלטתו. די בכך, לדעתו, והקב”ה יסתפק בזה. משל, למה הדבר דומה, לאדם שנכנס לחנות אריגים וביקש אריג קטיפה כחול כהה. אך האריג אזל. המוכר יכול היה לומר, שאין ברשותו אריג כזה. יכול היה לומר לקונה לבוא למחרת היום, והוא ישתדל להשיג את האריג. אבל הוא הוריד מן המדף גליל של אריג פשתן שחור, והחל לשכנע את הקונה, שכדאי לו לקנות מגליל זה. האריג הוא כמעט כקטיפה, איכותו מעולה, והצבע השחור אינו שחור ממש. זהו כחול כהה ועמוק, כהה עד מאוד… הקונה מיאן לשמוע. אין הוא רוצה באריג פשתן, וגם הצבע אינו מתאים. אבל המוכר לא הרפה ממנו, ודבר בלהט רב. מי יודע, אולי גם את עצמו שכנע, אולי באמת ובתמים אמר, שהאריג שעיר מעט, מבריק מעט, דומה לקטיפה, וההבדל הוא במחיר בלבד. ולא הבין, שהנגיעה האישית מדברת מתוך גרונו, ורצונו של המוכר להרוויח כמה פרוטות ומעוותת את שיקול דעתו.
כפי שהמצה מרובעת, כך גם המצוות. בקיום מצוות צריך להיות מרובע. בחיים, בעיקר עם הזולת, בואו נהיה עגולים.
אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ יְלָדֵינוּ וְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן מִכַּלל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
שבת שלום ומבורך.
חזי ברזני
