תערוכת יחיד חדשה לאמן אוהד מטלון, בה הוא מציג סדרת עבודות שמבוססת על צילומים של ג'סטות פיסוליות אותן הוא מבצע בסטודיו או בלוקיישנים משתנים. התיעוד של כל פעולה פיסולית, מתבצע ברובן באמצעות עשרות צילומים מפרספקטיבות קרובות, שלאחר הצילום, מורכבות במחשב לכדי דימוי שממשיך את הפעולה הפיסולית באופן דיגיטלי, תוך שהוא משאיר עקבות למלאכת ההרכבה הדיגיטלית. בעבודות רבות, פעולת ההצבה בחלל התערוכה יוצרת שלב שלישי של טיפול באובייקט. הדימוי הצילומי, משמש בפרטיקה הזו, רכיב אחד בשרשרת של פעולות פיסוליות שמהדהדות האחת את השניה ומלכדות ל כדי אובייקטים צילומיים בחלל.

העבודה על היצירות בתערוכה נמשכת שנים לא מעטות, בכל מקום בהם התגורר, או שהה אוהד מטלון, בארץ ובעולם. ביצירותיו, מרחב העבודה הצילומי הופך לזירה של התהוות חומרית ורעיונית, שבה נבחנות גבולות הפעולה והיחסים שבין חלל, חומר, אור, אובייקט, תיעוד ודימוי.

אוהד מטלון אומר: "בעבודות שלי, הדימוי הצילומי אינו מחליף את הפיסול, אלא נתמך בו כדי ליצור זירה נוספת של הופעה והשתנות. הצילום מציע תצורה רגעית אחת מתוך ריבוי אפשרי של מופעים. בהצבות שונות אני מאפשר לדימויים להשתנות בין התערוכות, או במהלך התערוכה, לעבור עיבוד מחודש או להופיע בהצבה שונה שבוחנת מחדש את הפעולה שבוצעה במקור אל מול הקונטקסט השונה, או ביחס לתנאי האפשרות המדיומליים, התרבותיים והפוליטיים שלא מפסיקים להשתנות. כך, אף על פי שהצילום נושא תכונות גנטיות של  קיבוע המציאות הנרשמת בו, אני מנסה להפעיל אותו בו-זמנית גם כשדה  פעולה פתוח, דינאמי ומבוסס שינויים.

החומרים שבהם אני משתמש נגזרים בד"כ מהמקומות שבהם אני עובד – חומרים שנאספו מהסביבה הקרובה, לעיתים קרובות עץ מעובד, שהוא נקודת סף סמלית בין טבע לתרבות. אני עובד עם מברגות, אזיקונים, סרטי הדבקה, מסמרים וברגים, לצורך מחוות פיסוליות המתמודדות עם גבולות זמן וארעיות. בעבודות מסוימות אני מנסה לקיים דיאלוג רעיוני ופיזי, עם האסתטיקה של מבנים זמניים, כדוגמת סוכות, מחסות מאולתרים ומבנים זמניים, המשלבים אילתור פונקציונלי עם תפיסה צורנית יסודית ו\או מסורתית. בסטודיו, מושאי הצילום, הם גם החומרים והכלים המשמשים אותי ומקיימים אותי, מכשירי צילום והדפסה, או חומרי צילום אנלוגיים, ירקות, פירות, רקעי צילום כלי עבודה ועוד."

גוף העבודה 'הד פעולה' אינו מוכוון לעיסוק בהתפתחויות הטכנולוגיות או בשיקוף שלהן, אך בשל העבודה ארוכת השנים עליו, הוא נקלע שוב ושוב באופן דיפוזי למפת ההתפתחות של הצילום. המעבר מצילום אנלוגי לדיגיטלי, היכולת למניפולציה חזותית, וכן הופעת הדימוי הגנרטיבי,  אלו אינם רק אמצעים, אלא חלק מהשפה החומרית, הפוליטית והתרבותית שבה הוא פועל ומופעל. זהו ניסיון ליצור מערכת דינמית שבה דימויים מתקיימים בתהליכי השתנות לאורך שנים ומגיבים אל ההתפתחויות הטכנולוגיות, התרבותיות והפוליטיות בהשתנות והופעה מחדש. הג'סטה הפיסולית מתועדת באופן מפוצל ומרובה פרספקטיבות בכדי לאפשר טווח נרחב לאפשרויות ההרכבה של הדימוי, בין השאר כדי לתת ביטוי למתחים בין ההווה הצילומי הנצרב ומתקבע, לבין הארעיות הפיסולית הדינאמית בפרקטיקה של גוף עבודה זה, ובין הפעולה הפורמליסטית היחידאית, לעבודה הסופית, הארוגה כבר תמיד אל תוך החלל הפוליטי הכללי.

___________

גלריה קרן בר גיל לאמנות עכשווית, נווה רעים 29 א', רמת השרון

שעות פתיחה: חמישי, 10:00 – 16:00 / שישי, 10:00 – 14:00, שבת, 11:00 – 13:00 (למעט בתאריך 4.10), או בתיאום מראש: 054-7244311