"מה קורה אחרי שהזיקוקים כבר לא זוהרים בשמיים כמו בהתחלה? האם דעיכתם מבשרת את בוא השעמום, התקיעות, או ההרגל רחמנא לצלן??

לא בהכרח. כמו בכל דבר – תלוי איך בוחרים להסתכל על זה…

בסדנאות שאני מנחה לבני נוער וצעירים בתחום המיני-חברתי, מגיע שלב בו אני שואלת "מה בא אחרי ההתאהבות?" הציפייה שלי (מעניין שאני לא מוכנה לוותר עליה) היא שהתשובה תהיה "אהבה" ואז נוכל לשוחח ולדון בכל נפלאות האהבה ונגזרותיה הרבות.

השאלה הזו מגיעה, מן הסתם לא משום מקום. לפניה יש שיח ער, סוער ונלהב, על מה קורה לנו בגופנו ובנפשנו כאשר אנו מתאהבים וגרף התרגשות בחדר תואם את גרף הריגושים הגבוה, המאפיין התאהבות. אלא מאי, כאשר בהתאהבות עסקנן יש מקום גם לציין את העובדה המצערת לא מעטים, שכל העוצמות הללו בעצם לא נמשכות לעד, שלא לומר, במקרים רבים מאוד – דועכות די מהר…

אתם, הקוראים כרגע את הטור הזה, אתם יודעים מה בא אחרי ההתאהבות?

האם גם אתם מסכימים עם ‘יודעי הדבר’ בני העשרים וצ’ופצ’יק, או פחות מזה, כי אחרי ההתאהבות בא ההרגל, והרגל פירושו שעמום ותקיעות?

הרבה אנשים צעירים כיום, מכורים או לפחות נזקקים ברמה לא קטנה, לריגושים, הפתעות וקצב מהיר של התרחשויות בנוסף ל’אישורים’ חומריים למיניהם, על-מנת לחוות הנאה בתוך מערכת יחסים. יש לא פעם הרגשה שהיו רוצים לשמר את רמות האדרנלין של תקופת ההתאהבות, לכל אורך הקשר. הם כמובן לא מבינים, שגם לכך יש מחיר.

באחד מימי החג קמנו, אישי ואני, מוקדם כהרגלנו ושמנו פעמנו ל’בית הכנסת’ שלנו בחמש עשרה או שש עשרה שנים האחרונות – הרי זה חוף הים. בבית הכנסת שלנו מותר להתפשט כמעט לגמרי, נשים וגברים נמצאים באותו מרחב וכל אחד שולח תפילותיו אל גלי הים, הנושאים אותן לאי שם. אנחנו פוקדים את ‘בית הכנסת’ שלנו כל שבת, כמעט בכל מזג אוויר ואין ספק שתרומתו לחיינו ולאמונתנו, עצומה.

כשהגענו לים שמתי לב לפתע, בעודנו מבצעים את סדרת הפעולות הרגילה של התמקמות, שאין זה מובן מאליו שהכל נעשה ללא אומר, כמו חלק מריקוד מסונכרן היטב.

לפתע שמתי לב, למשהו שמתרחש כבר כל-כך הרבה שנים: מרגע שפקחנו את העיניים בבוקר ולכל אורך תהליך ההתארגנות לים, כולל הנסיעה וההתארגנות על החוף, פעלנו רק על בסיס הרגלים. חילופי הדברים בינינו לא כללו כלל (!) הנחיות או הוראות זה לזה. כל אחד פעל את פעולותיו הרגילות, כאילו שלפנו בקומנו את ‘סט הפעולות להליכה לים’ ובשיטתיות בצענו את מטלותינו. ככה זה עם הרגלים.

לכאורה, אפשר לומר עלינו שאנחנו שבויים של הרגלים ורוטינה!

האם זו נורה אדומה? האם לא שמנו לב שאנו במדרון חלקלק של הרגלים ושעמום, ובקרוב נדהר לחפש ריגושים? או – אולי, סט הרגלים משותף, הוא בכלל אחד מסודותיה של האהבה?

התבוננתי על השקט והנינוחות שמייצרים ‘הרגלי הים’ שלנו. יכולתי לראות כמה אי הבנות הם חוסכים, כמה ויכוחים, שאלות, פיקשושים ומתחים, שאין זוג שלא מכיר אותם. כל-כך אהבתי את ‘הרגלי הים’ באותו רגע.

פעם נוספת בחיי הרגשתי צורך לנתק את הקישור המיותר בין המושג הרגל לבין ההיבטים הלא נעימים שמתקשרים אליו כמו תקיעות, שעמום, חוסר יצירתיות וכיו"ב.

כן, באהבה יש הרגלים. בזמן ההתאהבות הם מתחילים להיווצר, תוך תהליך ההיכרות שהולך ומעמיק. אנחנו לומדים את הצרכים ואת הרצונות זה של זה ולאט לאט מעצבים לעצמנו את המתכונת הנכונה לנו לקשר.

הרגלים מייצרים מסגרת וגבולות. הם יוצרים תחושה של וודאות ובכך מגבירים את תחושת הביטחון. הרגלים יכולים להגביר את תחושת ה’ביחד’ והם מהווים מעין עמודי תמיכה למבנה המשפחתי, או החברתי (תלוי באלו הרגלים מדובר ולמה הם משוייכים) ועשויים לשמש כעוגנים בעתות סערה.

הרגלים יכולים ‘לעבוד’ נהדר בחיים (יש מישהו שלא מצחצח שיניים פעמיים ביום לפחות?), כאשר הם נרכשים ומעוצבים בהסכמה משותפת תוך שמירת זכויות מלאה של כל מי שיש לו נגיעה לעניין. ולעניין השעמום? זו שאלה של בחירה. מי שרוצה, תמיד יכול למצוא עניין במשהו, גם אם לכאורה הוא נראה משעמם.

אפשר להשתעבד להרגלים, דווקא בגלל הנוחות שהם מייצרים. לכן, חשוב לשוב ולבדוק אותם, לרענן אותם ולהתאימם למציאות החיים המשתנה. ההרגלים שלנו הם לא יותר מצורות התנהגות ותגובה שאימצנו לעצמנו במהלך חיינו. אנחנו תמיד יכולים להחליפם באחרים, או לוותר עליהם, רק שזה דורש עבודה ומאמץ.

דייויד יום, פילוסוף והיסטוריון סקוטי אמר כי "ההרגל הוא מורה הדרך הגדול של החיים האנושיים" ולי אין ספק, כי מי שמשכיל לייצר הרגלים טובים בתוך מערכות היחסים שלו, זוכה ליציבות וביטחון שמאפשרים לו העמקה של הקשר ופניות מספקת להתפתח ולצמוח.

שתהיה לנו שנה של אהבה יציבה.

*******

תמר צ’יש M.A. – פסיכותרפיסטית מוסמכת, קליניקה פרטית במרכז כפ"ס ובתל-אביב לטיפול וייעוץ אישי וזוגי; מפגשי "טנדו" ייחודיים קצרי מועד לזוגות; הדרכה ממוקדת למטפלים ומחנכים בעבודה עם טכניקות הבעתיות בטיפול ובהוראה.

טל’: 052-5054204, מייל: tamarachass@gmail.com