אורי בוגר סמינר לחינוך, בי”ס לאמנות. יחד עם עיסוקיו האחרים, הציג תערוכות יחיד רבות והשתתף בתערוכות קבוצתיות, בארץ ובחו”ל. בין השאר, היה פעיל בנושאי אמנות ואמנים בתנועה הקיבוצית, בנגב, בבאר שבע והסביבה. מאז שב לכאן, הוא מרבה להציג פה ובסביבה; והוא היוזם, מייסד ופעיל בקבוצת “אמן בעירו”, שחבריה יוצרי יצירה פלאסטית. כמו כן, הוא חבר בקבוצת חיו”ך, שחבריה יוצרים אנשי מילה כתובה
מתוך אלפי ציוריו של אורי בית אור, נבחרו כאלה, שמציגים שילוב נועז של חומר, של כתב ותוכן, של צבע ותמיד של מצע יוצא דופן, שהוא גם תוך- וגם מהות.הציור, לעתים בדו-ממד ולעתים בתלת-מימד. היו גם ציורים של אפס-ממדים: כלומר ציור באור, הקרנה.
בכל עשייה, מתוך שילוב חכם של אמצעים, נוצר עושר ועניין לצופה. אמרתי "יוצא דופן", כי אורי מתקשה לשמור על מסגרת, על גבול, לצייר כמקובל וכשורה. הוא מצייר בלי מקובלות, יוצא דפנות, פורץ מסגרות. מצייר כמו-כשורה, אבל לא. הוא בין השורות וללא קשר להן.
אורי הוא בוגר סמינר לחינוך, בי"ס לאמנות, אונ’ ת"א (פילוסופיה, סוציולוגיה, מדעי עבודה), אונ’ מדינת פנסילבניה (דוקטורט בקהילה, מערכות וולונטריות, רכילות, סוציולוגיה, תקשורת-אנוש). יחד עם עיסוקיו האחרים, הציג תערוכות יחיד רבות והשתתף בתערוכות קבוצתיות, בארץ ובחו"ל.
בין השאר, היה פעיל בנושאי אמנות ואמנים בתנועה הקיבוצית, בנגב, בבאר שבע והסביבה. מאז שב לכאן, הוא מרבה להציג פה ובסביבה; והוא היוזם, מייסד ופעיל בקבוצת "אמן בעירו", שחבריה יוצרי יצירה פלאסטית. כמו כן, הוא חבר בקבוצת חיו"ך, שחבריה יוצרים אנשי מילה כתובה.
מילדותו, אורי גדל בכפר סבא. ממנה יצא לצבא ואחרי שירות פעיל מאד, היה לחבר קיבוץ בנגב כ- 45 שנה. אחרי כן, חי בבאר שבע כ-12 שנה ולפני כמה שנים, הוא ומשפחתו שבו לכפר סבא.
אורי עבד בחקלאות, בחצרנות ותברואה, במטבח וחדר- אוכל ונשא בתפקידים בקיבוצו ומחוצה לו. בין השאר, היה פעיל מרכזי בתנועות נוער ובתנועה הקיבוצית ועסק בפיתוח קהילות קיבוציות ובדור הצעיר בהן. נשא בתפקידים מקדמים תרבות ופיתוח תיירות בנגב. אורי יסד את מכללת ספיר, עמד בראשה ומילא בה תפקידים אקדמאיים ואחרים. אורי לימד, חקר ונשא בתפקידים במכללת קיי לחינוך בבאר-שבע, באונ’ בן-גוריון, בתנועה הקיבוצית ועוד.
היום, הוא מתמקד באמנות פלאסטית ובאמנות-מלים ויוצר ללא הרף. נקודות מוצא הן: חיי יום יום, סביבה, פוליטיקה, יחסי-אנוש, הגיגים וציטוטים, סתם-לא-סתם ציור וקבצי-מלים, שחותרים לאיכות אמנותית. שנים חקר אורי את הרכילות ופרסם מחקרים בנידון. זה היה גם נושא פופולארי ביותר, הן בתקשורת והן בהרצאותיו ברחבי ישראל. המחפש היטב, בוודאי ימצא רכילויות חבויות גם ביצירותיו.
תוך יצירה, הוא משתמש במגוון טכניקות, כמו רישום, חריטה, שבירה ופירוק, חיבור והדבקה, ציור בפסטל ובאקריליק, בטוש, בשפכטל ומברשת, במים, בצילום במכונת צילום משרדית. ביצירותיו תמצאו קרטונים חדשים ומשומשים, עץ, בד ורשת, חוטי בד וחוטי ברזל, פלסטיק, עיתונים שעברו טרנספורמציה, חומרים של חפצים ללא-חפץ, שזכו לעוד הזדמנות לחיים, אמנותיים הפעם. לעתים הוא מצלם את ציוריו ומצייר. לעתים, מצייר את צילומיו ומצלם. כשזה תורם לאיכות של אמנות, הכל לגיטימי, הכל מעניין – וזה מרטיט את הדמיון.
בהקדמה לתערוכתו "טקסט וטקסטורה" אורי כותב:
…"בכל מה שעשיתי, חסרתי חסרים. נדחקתי דחקים. אני עושה אמנות, בתוך דחיקות במקום, בזמן, בעלויות, בסבלנות – וכמובן ביכולת ובכישרון. חסרים כאלה רדפו אותי, עד שהתאמצתי וגיירתי אותם לטובתי, לעשות מהם איכויות שמחוללות יופי. כך, ציירתי מקום שלא היה. ציירתי ציורים שמתקפלים, שלא לתפוס מקום. ציירתי תלת-ממד, ציורים מודולריים כמו-"לגו", ציורים ננסיים למחצה, ציורים פיצפונים, כאלה שאין צורך לשמר, וכאלה שללא הוצאות. וירטאלתי ציורים במחשבי. ציירתי מהר, באינסטנט. חומרים פשוטים, קלים, מיידיים, יד שנייה. ציירתי לפי צרכים של ילדים, של הכתה, התנועה, הצבא, הקיבוץ, נערות שוחרות. טרם כלו אלה – וכבר הרהבתי עוז לצייר גם לעצמי. כאן זה התחיל – ומאז, הצייר והציור נעשו אולי פחות מובנים ויותר מורגשים. מקווה שכך הוא.
"לאט ודי-מהר, השתחררתי מהמרובעות ומהלבן שבנייר, ומכך שצבע בא רק משפופרת או מעפרון. בין חומרים זמינים היו העיתונים. לכן, פורים שעשיתי בקיבוץ היה נשף עיתונות. קירות הצריף צופו בעיתונים שלא אבד עליהם הקלח ושהודבקו בדבק קמח. זה לא עלה פרוטה. הקמח היה פעיל, גם כי מלא היה בתולעים, שהוסיפו לווית-חן לתפאורה. הן אכלו את התפאורה עד תום. אנינים של טעם. על העיתונים ציירתי בצבעי סיד, בפחם מקומזיץ, שעם ששרפתי, בגריז של טרקטורים ובצבעי איפור ממזבלה. פה ושם הסתייעתי בעפרון-קופי (כימיים), שמצאתי במזכירות, אבל לא העתקתי בהם. הכל אורי-גינל, הכל make ori"…
זה אורי, בתערוכתו "טקסט וטקסטורה" שמפעם – והם מאירים דברים שבעשייתו. נקווה, ששוחרי-אמנות, אספנים ומוסדות שבעירנו ומעבר, יחוו תערוכה זו ואחרות – וביתר-שאת, יקדמו יצירות ויוצרים בקהילתנו.
נולד: 1934. גדל בכפ"ס. נח"ל, צנחנים. בקיבוץ כ-45 שנה. מ-97 בב"ש. ב-2007 שב לכפר-סבא.
עבודה: חקלאות; צעירים; חינוך; בניין; חצרנות; מטבח-חדראוכל; תפקידים בקיבוץ, באזור, בתנועה הקיבוצית; קידום תיירות בנגב; מייסד וראש מכללת ספיר ועוד תפקידים אקדמיים בה; למידה והשתלמות בקהילה וחינוך; מרצה באונ’ ב"ג, מכללת קיי, תנועה הקיבוצית, חוגי-ענין. עובד, כי זה מה שא.ד.ג. הבהיר. בפנסיה, עסוק מאד.
עבודה במפעל פיס: יועץ, יזם, פרויקטור, עורך ניירות-עבודה ותכניות; פעיל ומרכז גופי חשיבה, היגוי ולמידה; פרויקטים. וגם יש לי מנוי ואין זכייה.
התנדבות: בנ"ל ובתנועות נוער, חינוך, קיבוץ, שימור אתרים, ישראל יפה, התארגנויות-אמנים – ובכלל.
לימודים גבוהים: סמינר לחינוך, בי"ס לאמנות אבני, אונ’ ת"א (ב.א.: פילוסופיה, סוציולוגיה, מדעי עבודה), אונ’ מדינת פנסילבניה (ד"ר: קהילה, מערכות וולונטריות, רכילות, סוציולוגיה, תקשורת-אנוש), סדנאות והשתלמויות.
יצירה, מינהל וארגון באמנות
אמנות פלסטית: יועץ אמנותי ופרויקטים במפעל הפיס; משוב, הנחיה והדרכה; אוצרות; אמנות בקהילה; צילום; איור, תפאורה, עיצוב.
כתיבה: מחקר ועיון; הדרכה; כתיבה יצירתית, מדורי רכילות; אפוריזמים, בולטינים; ז’ורנליסטיקה, מסות; מיילים, רשימות קנייה
ציור: מפסל ומצייר מקדם-ילדות. אחרכך, מתמקד בציור. יוצא מפיגורטיבית ונכנס לאבסטרקט ושוב יוצא ושוב חוזר. משתמש בכל חומר ובכל דרך שעוזרים להפיק ציור סביר, לפחות. "אוהב לצייר טבע עלפי טבעי שלי. בביתי יש כ-2500 מציורי – ויש בעוד כמה בתים. לא מספיק. הבהרה: אין אף אחד אחר, שמצייר את ציורי! מוכר ברצון ובאנחה גדולה".
תערוכות יחיד בארץ: בנגב: 12; רבות בקיבוצים ובעיירות בנגב; בשרון: 10; תל אביב: 4; ירושלים: 4; עמק הירדן: 1; בפתחת רפיח: 1. זה חו"ל?
קבוצתיות: שווייץ, צרפת, אנגליה:1; דרום אמריקה:1; בשרון: 11; תל אביב: 5; ירושלים: 3; 7 תערוכות וירטואליות; תערוכות רבות בתנועה הקיבוצית; תערוכות רבות של עמותת אמן בעירו כפר סבא; כמה וכמה בעיירות פיתוח. המושבים עוד לא ביקשו, אבל הצגתי באחד.
מאפיינים אישיים: אכפתניק שלא ‘כפת לו מה יאמרו, אבל רוצה לדעת; מתקשה לחשוב כמקובל וגם להיות מקובל; יותר מדי ידען ופחות מדי יודע – ועוד גאה בכך. עושה ושומע בוזמנית, אבל שומע פחות; עושה שגיאות מהר, עד שאין זמן לתקנן; סבלן ולא סובלן; נוח לבריות ופחות לעצמו; ביקורתי שמפרגן; מתקשה בדברים מסובכים ומסבך דברים פשוטים. מקפיד שלא לפגוע ולא יוצא, גם לגבי עצמו; רצינות מוגזמת והומור דפוק. ויש גם חסרונות.
אוצרת התערוכה, אביה ממון מספרת:" את ד"ר אורי בית אור, משפחתו ואחותו רותי, הכרתי מילדות כשגרנו בשכנות, בכפר סבא המושבה הקטנה, ברחובות: "התקווה" (שזכה ברבות הימים לכינוי "רחוב בן גוריון") ורחוב הגר"א הסמוכים. ביתו הלבן בהק ביופיו והיה כמו מקדש יווני עם עמודים לבנים בכניסה.
מה שלא ידעתי אז הוא שד"ר אורי בית אור הוא גם אמן; ולפני כמה שנים, כשאורי חזר לגור בכפר סבא והתחיל מחדש להטביע חותמו בעיר, לכדו את עיני צילומי סדרת זירוקס שלו ובהם מצולמים פירות מעוכים בחלקם, כחלק זעיר מתוך ים יצירותיו.
למי שאינו מתמצא, צילומי זירוקס הם צילומי מכונת צילום למסמכים. ואיך מצלמים פירות במכונת צילום למסמכים? פשוט מאד- מכניסים את הפירות למכונה ולוחצים אותם עם המכסה והרי לכם צילום שלא ראיתם כמותו. לפעמים אף הצילום משתדרג עם כמה טיפות של מיץ.
כבר שמעתי על מצלמות דיגיטליות ומשוכללות בעלות עדשות רחבות וצרות, עדשות עין הדג וזום כזה או אחר, אך צילומים שכאלו היו זרים לי וחדשים.
ברבות השנים ראיתי אצל אורי בית אור גם יצירות יוצאות דופן אחרות: הדבקה של רצועות מסקנטייפ, גיזרי עיתונים, הדבקת צילומי זירוקס על קרטונים וקרשים, מסמכים קשורים בסרט, קרטוני חלב ומה לא….
הבנתי שאני עומדת מול רב אמן שהוא מאד רב תחומי, בעל שפע של רעיונות מקוריים ושונים מאלו שהכרתי. אמן המשתמש בחומרים ממוחזרים ומכל הבא ליד. אמן שלא מקובע במסגרות ולא מושפע משום דבר אלא נאמן לרעיונות היחודיים שלו, הצצים בתדירות גבוהה מן הסתם.
אבן בוחן לכשרונו של אמן בין היתר היא מקוריותו, ייחודיותו , ואורי בית אור, אני חיבת לציין- מקורי במיוחד ויוצר בלתי נלאה.
גם התוצאה מרתקת. בכל יצירה סיפור שלם, צבעוניות עשירה וטקסטורה שונה ותלויה בחומר בו בחר ליצור.
ניסיתי לשייך את אורי לזרם מסוים באמנות, אך זה בלתי אפשרי כי אמן היוצר מתוך להט והפורץ גבולות שכמוהו בלתי ניתן להגדרה.
מעבר לבדים, ניירות, שקים ועיתונים, אורי משבץ ביצירותיו טקסטים מתוך שירים, מאמרים, כאלו שמדביק וכאלו שכותב בכתב ידו.
הוא נותן משקל רב למילה הכתובה והיא לרוב לב העניין וחלק בעל משקל רב ביצירה.
מעניין מאד ומיוחד להפיק תערוכה כזאת.
מתוך ים של עבודות בחרתי כמה עשרות ומתוכם המשכתי וניפיתי עוד ועוד עד שהגעתי לתמצית המכילה את אותן היצירות המשקפות את כישרונו וייחודיותו של האמן, בכמה וכמה היבטים של תחומי יצירה – אם בציור, פיסול או צילום- גם בזירוקס".
