כך עולה משני סקרים עדכניים שמפרסם מכון אג’נדה. בגידה מצויה במקום השני במרחק גדול 
בכל שנה תקופת החגים, או התקופה המכונה "אחרי החגים" הינה תקופה בה עולה בצורה ניכרת אחוז הפניות לתביעות גירושין והשנה אף צפוי להיות גבוה יותר דרמטית לאור צמידות החגים למבצע צוק איתן.

הנתונים הסטטיסטים שעולים מדו"ח סיכום פעילות בתי הדין הרבניים בשנת 2013, מצביעים על 5.8% במספר הזוגות שהתגרשו בשנת 2013(11,219 זוגות ) בהשוואה ל-2012 (10602 זוגות)

מנתונים שמתייחסים למועדי הפניות לגירושין בשנים קודמות ברבנות בולטת מגמת הפנייה לגירושין לאחר החגים בשנים האחרונות בשיעור של בין 30%-40%(מנתונים שנאספו מכל בתי הדין הרבניים ברחבי הארץ ).

הנהלת בתי הדין הרבניים בעקבות פנייתנו אליה לבדיקה ועקב הבולטות במגמה זו ציינה כי הנושא ייבדק ביתר רצינות על כל שלוחותיו החל מהשנה הזו.

לדברי עו"ד אביבית מוסקוביץ, מגשרת ונוטריונית, בעלת פירמת עורכי הדין אביבית מוסקוביץ חברת עורכי דין ומייסדת המרכז הבינלאומי להתרת עגונים ועגונות:

"קיימת עלייה בשיעור הפניות לגירושין משנה לשנה וגל הפניות המרכזי מתרכז בסמיכות לחגים. השנה לאור הסמיכות למבצע צוק איתן והשפעותיו על אוכלוסייה כה רבה בארץ, אני צופה עלייה ניכרת בפניות לתביעות גירושין כבר אחרי ראש השנה. פניות אלה כבר החלו בצמוד למבצע צוק איתן חשוב לאתר את הסיבות והעילות האמתיות לגירושין ולבחון הימנעות ממצבים אילו ואף בחינת צעדים בונים שבאים מעולם הגישור "

מאפייני הסיבות שהביאו נשים וגברים גרושים נבחנו ע"י מכון הסקרים אג’נדה שסקר כל קבוצה בנפרד ומשתי הקבוצות עולה באופן מובהק כי שחיקה ממוקמת בהפרש ניכר בראש טבלת הסיבות שהביאו לפרידה.

שאלוני הנשים :

· 40% מהנשים הגרושות ציינו את הסיבה המרכזית לגירושין: שחיקה של הזוגיות,
· 23.33% מהנשים ציינו את בגידה כסיבה המרכזית
· 18.67% מהנשים ציינו את הסיבה העיקרית כמצוקה כלכלית.

שאלוני הגברים :

· : 49.05% מהגברים מציינים את הסיבה המרכזית לגירושין כריבים/שחיקה כללית,
· %30.95 מהגברים ציינו בגידה, ו
· 20% מהגברים ציינו את המצב הכלכלי כגורם המרכזי לגירושין.
לדברי עו"ד מוסקוביץ: נתונים אלה לא מפתיעים כלל וכלל זאת מכיוון שניהול חיי זוגיות הינה משימה מהקשות ביותר עמה מתמודדים בני זוג, לכל אדם יש יכולת מוגבלת להכיל אדם נוסף מלבדו וזאת על רקע שאר מגבלות החיים. כשלשעות הזוגיות המשותפות נוספים ילדים, עולה מפלס המתח והיכולת לנתב את התקשורת הבין אישית פוחתת ולרוב מובילה לשחיקה בחיי הנישואין, שהיא הסיבה המובהקת העיקרית לגירושין. לכל אלה כעת מתווסף פרמטר של ההתמודדות עם קשיי הפרנסה ושגרת החיים בישראל "

עוד עולה משני הסקרים כי:

· מעל למחצית (56.67%) מהנשים הגרושות מצהירות כי הן אלו שיזמו את הגירושין/פרידה,
בעוד רוב הגברים (46.7%) מצהירים כי הם אלה שיזמו את הגירושין.
· 46.67% כמחצית מהגברים מצהירים כי פנו ראשונים לפתיחת תיק גירושין // בעוד כשני שליש (65.33% ) מהנשים הגרושות הצהירו כי התייעצו עם עו"ד לפני הגירושין.

· רוב מוחלט של הגברים (91.43%) מצהירים כי משלמים מזונות // בקרב רוב הגברים הגרושים (63.54%) , תשלומי המזונות וההוצאות הנלוות על הילדים, מהווים נתח שבין 35% ל- 80% מהכנסתם.

· רוב הגברים הגרושים שהשתפו בסקר –( 64.6%) – הצהירו כי משתכרים כיום בין 3,500 ל- 8,000 ₪ לחודש נטו // // כמעט 70% מהגברים הגרושים מגדירים את רמת החיים שמתאפשרת להם לאחר תשלומי המזונות והוצאות על הילדים כנמוכה מאוד ונמוכה.

46% מהנשים הגרושות שהשתתפו בסקר הצהירו כי מצבן הכלכלי הורע לאחר הגירושין.
· רוב הגברים הגרושים (49.52%) מגדירים את היחסים עם גרושתם כרעים או רעים מאוד.
עו"ד מוסקוביץ מוסיפה גם כי: "מהניסיון עתיר הידע והשנים בסוגיות דיני משפחה, בגישור וכד’ בולטת העובדה כי תקשורת טובה היא כלי מרכזי בכל מערכת יחסים התקשורת לא נפסקת כאשר נפרדים –להיפך יש בה צורך רב עוד יותר לעיתים מאשר היה בה קודם לגירושין, כשיש ילדים ההורים לא מפסיקים להיות הורים והצורך להתנהל בנפרד לא פותר אותם מהחלפת אינפורמציה באופן מיטבי.

הסקרים משקפים את המציאות המוכרת לי היטב נאמנה . אין לי ספק שאם יש נתון אחד מוזר, הוא שהן הנשים והן הגברים הצהירו כי הם פתחו בהליכי הגירושין ראשונים. אני נוטה להאמין כי נתון זה נובע כמו הרבה דברים הכרוכים בדיני משפחה מראייה סובייקטיבית אישית של פני הדברים כמו גם ראייתם של הצדדים את מכלול הסכסוך שהרי בכל סכסוך משפחתי כל צד יטה לתת גרסה משל עצמו וכך נותרנו עם שתי גרסאות סותרות כמעט בכל תיק ותיק."

ניתן לצפות לעלייה נוספת השנה לאור הצמידות למבצע צוק איתן עקב בו ההימצאות המשותפת במקום קטן לזמן ממושך ואו הצורך לנוס מהבית למקום זר, הלחצים והמתחים בליווי פחדים וכמובן הוצאות רבות והכנסות מועטות בוודאי מביאה זוגות רבים למתח בלתי ניתן להכלה ותביא לפניות רבות עוד יותר אחרי החגים. מה גם שכבר בשטח ניתן לאתר פניות הקשורות לכך למן פרוץ המבצע."

חשוב להקדיש תשומת לב לסממנים המהווים קטליזטור מעצים של החיכוכים אשר באים לידי ביטוי באופן מועצם בתקופת החגים כגון:
דחיית משימות משותפות/ אישיות לרגע האחרון בנוגע לשהות /להימצאות בחג, לפעילויות עם הילדים ולהוצאות הנלוות לחג.
חשוב לזהות רגישויות מקדימות הקיימות בין בני הזוג ולצמצם/למנוע מקסימום חיכוכים מיותרים שיכולים להעצים בעיה קיימת ולא מטופלת.

במידה והזוג לא מסוגל לתקשר אפילו בנוגע לתכניות העתידיות לקראת החג תמיד קיימת האפשרות לפנייה לגורם חיצוני לצורך גישור והגעה להבנות מקדימות ומוסכמות בין בני הזוג לפני החג ומניעת הסלמה נוספת ביחסים.

חשוב להבהיר כי פנייה לגישור איננה כפניה לטיפול זוגי לתיקון היחסים הזוגיים אלא לצורך הגעה להבנות בתחום דני המשפחה אליהן בכל מקרה יצטרכו בני הזוג להגיע במסגרת גירושין ואשר ניתן להקל על המערכות הן הממסדיות ובעיקר לטובת הילדים ובני הזוג בכדי לצמצם למינימום האפשרי את הירידה הנוספת במצבם הכלכלי והרגשי של שני בני הזוג שיפגע בכל מקרה בעקבות הפרידה .

שנה טובה!

אודות פירמת עו"ד אביבית מוסקוביץ: עו"ד אביבית מוסקוביץ-עו"ד מגשרת ונוטריונית בעלים של פירמת עורכי הדין- אביבית מוסקוביץ ומייסדת המרכז הבינ"ל הראשון להתרת עגונות החלה ב-1999- לעסוק בעריכת דין ובטיפול בלקוחות בתחום דיני המשפחה בישראל ,
כבר בראשית דרכה המקצועית הובילה עו"ד מוסקוביץ חזון ערכי ופרגמטי שבבסיסו עומדת השאיפה לסייע ליישוב סכסוכים משפחתיים ועסקיים באופן המשקף פתרון לבעיה מכל רכיביה אליה נקלעו לקוחותיה תוך שאיפה לסייע להם באופן היעיל והמהיר ביותר.
לעו"ד מוסקוביץ גישה משפטית חדשנית ופורצת דרך, אשר בולטות בה התעוזה והיזמות.
ובראש ובראשונה היא מוכרת כלוחמת צדק שהביאה לפתרון מיטבי לאלפי לקוחות ואף ליצירת תקדימים רבים.
לגישתה של עו"ד מוסקוביץ יש להתייחס לטיפול בלקוחות בתיקים משפטיים בנושאי דיני משפחה באמצעות קונסורציום מקצועי המאפשר טיפול מקיף ממוקד וענייני בלקוח.
כאחת החלוצות הראשיות באופן הטיפול באמצעות קונסורציום מקצועי רחב – הקימה במשרדה BOARD מקצועי רחב שתמהיל הרכבו ומשכו בכל תיק מוכתב הן במינון והן בתדירות בטיפול המקצועי שלו.
ההשקפה העומדת בראשה של הגישה אותה מובילה עו"ד אביבית מוסקוביץ גורסת כי העידן המודרני מוליד צורך רחב לטיפול מקיף בכל תחומי הלוויין המשפיעים ומושפעים מהמקרה המטופל באופן משפטי בדיני המשפחה.
התייחסות משפטית גרידא אינה מספקת ומצריכה כיום אבחון של הגורם הדומיננטי (לרוב הלקוח והדמויות עמן הוא מצוי בקשר), אבחון של הגופים הרגולטורים, התומכים /מטפלים (גופים סוציאליים/רווחה /פסיכיאטרים/רופאים מומחים/ גופי אכיפה/מקום עבודה/גופים משפטיים בתחומים משלימים כגון נזיקין/פלילי וכד’).
מחקרים רבים בתחום הנפש מצביעים כי ההליך המשפטי אליו נקלעים בתחומי הטיפול במשפחה מורכבים וארוכים והלקוחות בתיקים אלה לא יכולים להתמודד עם כל ההשלכות הנפשיות, המשפטיות, החברתיות והממסדיות שגורר בחובו ההליך.
עו"ד מוסקוביץ סבורה כי רק בהבנה כי טיפול בדיני משפחה מחייב הבנה עמוקה ויסודית בנפש האדם ובגופים הממסדיים הקיימים בישראל תוכל להביא לידי פתרון וטיפול מיטבי עבור הלקוח.
עורכי הדין לטיפול בדני משפחה כיום מטפלים בתיק בהבחנה משפטית בלבד ומהווים לעיתים אפשרות ממשית לסכנה בתחומי הנפש ללקוח המייצרים בהכרח נזק גדול יותר מזה שהטיפול בתיק אליו הגיע הלקוח מלכתחילה יכול להסב עבורו.