לפי עובדות כתב האישום המתוקן, הועסק הנאשם כעובד ניקיון בחברת ניקיון. ביולי 2013 הזמינה אימה של הקטינה בת 7.5 שני עובדי ניקיון מהחברה לדירתה באחד מיישובי השרון, על מנת שיבצעו בה עבודות ניקיון
ביום 21.7.2013 בשעה 8:00 הגיע הנאשם לדירה יחד עם עובדת נוספת.
במהלך שהותו של הנאשם בדירה, נכנס הנאשם לחדרה של הילדה בעודה ישנה. הילדה התעוררה משנתה והבחינה בנאשם. הנאשם פנה אל הילדה, מסר לה בגדים שהיו מונחים בחדרה, וביקש ממנה למדוד אותם בעודו בחדר.
הילדה נעתרה לבקשת הנאשם, פשטה את בגדיה ולבשה את הבגדים האמורים. לאחר שעשתה כן, אחז הנאשם בחלקם האחורי של מכנסי הילדה, מתח אותם לכיוונו, הכניס את ידו מתחת למכנסיים ונגע בישבנה של הילדה. אחר זאת הורה הנאשם לילדה לשכב על מיטתה, ומשעשתה כן – הפשיט את מכנסיה ותחתוניה מעליה ופיסק את רגליה. בעודה שוכבת בתנוחה זו התיישב הנאשם על רגלי הילדה, נגע באיבר מינה והמשיך במעשיו המחרידים.
משפחת הילדה היא משפחה שעברה מסכת אירועים קשה ביותר ומשברים רבים.
בני משפחת הילדה חוו את הפגיעה שהסב הנאשם לילדה באופן קשה מאוד. הורי הילדה חשים חסרי אונים וחווים תחושות אשמה. בנוסף, בני משפחת הילדה חוו טראומה משנית כתוצאה מהגשת התלונה וטיפול הרשויות. הורי הילדה עזבו את בית מגוריהם כדי "להתנקות" ממעשי הנאשם. אבי הילדה שינה באופן מהותי את עבודתו על מנת שיוכל לשהות במחיצת בתו ויתר בני המשפחה בבית.
הנאשם מאשים את אם הילדה בכך שסמכה עליו והשאירה אותו לבדו עם הילדה. עוד עולה מחוות הדעת כי הנאשם חש משיכה מינית לילדות קטנות.
לדברי האם, באה היא לבית המשפט על מנת להשמיע את קולה של בתה. האם תיארה את התנהגותה של בתה ואת אופיה טרם הפגיעה, וציינה כי משהו מת בה לאחר המעשה. לדברי האם, הנאשם ניצל את אופיה הנוח של הילדה על מנת לבצע בה את זממו, והיא הוסיפה ותיארה את הפגיעה הקשה בילדה ובמשפחה, ואת השפעת המעשה על כל תחומי החיים. האם בקשה כי ייגזר על הנאשם עונש משמעותי, כזה שיהלום את חומרת מעשיו, וכן יחויב בפיצוי.
לחובתו של הנאשם ארבע הרשעות קודמות, בעיקר בעבירות אלימות, אך בין היתר ביצע בעבר הרחוק (בשנת 1998) גם עבירה של מעשה מגונה.
הנאשם בדברו האחרון אמר שהאירוע היה חד פעמי והוא מצטער עליו, והוסיף ותיאר את סבלו במסגרת מעצרו הממושך.
השופט מיכאל קרשן מבית המשפט השלום בכפר סבא גזר על הנאשם 3.5 שנות מאסר וקבע בגזר הדין כי הנאשם פגע מינית בילדה כבת 7.5. "המעשה המגונה שביצע באותה ילדה נמצא בתקרת החומרה של קשת המעשים שניתן לבצע תחת הגדרת העבירה בה עסקינן – ממש על סף האינוס. המעשה בוצע בעת שהנאשם אמור לבצע עבודה בבית הילדה, תוך ניצול חמור של האמון שניתן בנאשם על ידי אם הילדה, אשר הזמינה את הנאשם להיכנס לביתה.
בית המשפט העליון חזר וקבע בשורה של פסקי דין כי יש להחמיר בדינם של עברייני מין, בפרט כאשר העבירות מבוצעות כלפי קטינים שאינם מסוגלים להגן על עצמם "באתי לכלל מסקנה כי, במקרה זה, צדקה המאשימה כאשר טענה לעונש בתקרת המתחם. הדבר מתחייב בראש ובראשונה בשל הצורך להגן על שלום הציבור. הדבר נדרש גם על מנת להביע שאט נפש אמיתית מן המעשה וכן לשם הרתעת הרבים.
השופט גזר מאסר בפועל בן 44 חודשים, מאסר על תנאי בן 12 חודשים, "הנאשם יפצה את נפגעת העבירה בסכום של 30,000 ₪".
