ו. הגיעה עם ניידת טיפול נמרץ למיון בבית חולים מאיר כשהיא סובלת מכאבים עזים “בטרם הגעתי למיון צוות הטיפול של האמבולנס הזריק לי שתי זריקות מורפיום מאחר והייתי עם כאבים חזקים, שרועה על הריצפה בחדרי אחרי שנפלתי בעקבות חוסר שליטה על רגל ימין עם שלוש פריצות דיסק שהתגלו ב MRI כמה ימים קודם”, היא מספרת לפורטל השרון פוסט “אי אפשר היה להזיז אותי מילימטר מהרצפה, הצעקות היו בשמיים. הגענו למיון כאשר אני צווחת מכאבים ואף אחד לא ניגש אלי. קראתי לאחות והיא ניגשה אלי ואמרה לי ‘לא נטפל בך עד שתפסיקי לצווח’, אמרתי לה בבכי קורע לב אני כבר חודשיים ככה אני לא יכולה יותר, שמישהו יגש אלי לבדוק אותי. תשובתה הייתה נחרצת ’אם לא תפסיקי לצווח אני אזמין לך איש ביטחון”.
מאחר וו. לא הפסיקה לצווח, אף אחד לא ניגש אליה, “כעונש האחות ביקשה לקרוא לאיש היטחון שיוציא אותי ללא טיפול. האיש ביטחון בחור צעיר ראה אותי והבין שאני בסך הכל מתחננת לטיפול, אז הוא סירב להוציא אותי החוצה. האחות הזו נטלה יוזמה ויחד עם עוד אח דחפה את המיטה שלי החוצה בעודי בוכה ומונעת ממנה זאת אך לשווא. חולים שהיו במיון ניגשו אלי ולא האמינו למראה עיניהם
הזעקתי את הבת שלי כשאני בוכה בכי הסטרי הבת שלי הגיעה ועל אף תחנוניה האחות לא הסכימה להחזיר אותי למיון
הבת שלי הזעיקה אמבולנס שהעביר אותי למיון בבלינסון, שם טיפלו בי מייד והחליטו לאשפז אותי”.
בבלינסון אושפזה ו. למשך שבועיים במחלקה האורטופדית כדיי לייצב את מצבה “עם הכאבים טופלתי במורפיום במינונים גבוהים וכן עברתי הזרקה לשורשיי העצב בעמוד השידרה ואני לפני ניתוח בעמוד השידרה”.
מבית החולים נמסר בתגובה "בתי החולים בארץ נמצאים כיום בעומסים רבים ובכל זאת והצוותים מתמודדים בגבורה במשימה החשובה הזו.
מיון ביה"ח מאיר הינו מהמיונים המבוקשים והיעילים ביותר בארץ עפ"י בדיקות שביצע משרד הבריאות. אין כלל ספק שמטרתו של הצוות הינו לתת את הטיפול המקצועי והאכפתי ביותר בזמן הקצר ביותר. הגברת הגיעה לביה"ח לאחר שקיבלה מורפיום כבר בהיותה באמבולנס
בבדיקה הראשונית הוצע לה משכך כאב נוסף כדי לסייע בכאבים אך היא סירבה. מאותו שלב של טיפול ראשוני, תקפה הגברת באופן מילולית צעקה קיללה וגידפה באופן קיצוני ביותר את הצוות המטפל, לצערנו הצוות מאוד התקשה בהענקת טיפול במצב זה והפציר בה
לאפשר להם לטפל בה ולהפסיק לתקוף".
ו. ביקשה להגיב על הדברים "לצערי הרב תגובתם שיקרית ומבזה, יש לי עדים למה שהתרחש במיון ואני שוקלת לתבוע אותם על העוול שניגרם לי. האחות איימה שהיא תסלק אותי אם לא אפסיק לצעוק. הצעקות שלי היו בכי קורע לב כתוצאה מכאב עוצמתי. כשהגעתי לבלינסון עם אותו כאב וצעקות בשמיים קיבלו אותי מיד וטיפלו בי במסירות והבתחשבות רבה ומייד החליטו לאשפז אותי כדיי לנסות לאזן את הכאבים עם מנות מורפיום גבוהות, בבית חולים בלינסון הוסיפו והזריקו לי הרגעה לעמוד השידרה. הייתי במצב נוראי וכך במצבי זה האחות סילקה אותי החוצה כי הבכי שלי הפריע לה . לידי היא איימה על עוד חולה שסבל מכאבים להפסיק ל"ילל" אם הוא לא רוצה שהיא תזמין ביטחון.
תגובתם שיקרית לחלוטין".
