החודש זכה תושב רעננה, סמל ליעם שפיר, בכבוד לא מבוטל – כשקיבל אות הצטיינות של גדוד האיכון והמטאורולוגיה בחיל התותחנים, שבו הוא משרת. אבל ליעם התחיל רחוק מאוד משם, ועתם גיוסו לצבא לא היה מובן מאליו.

ליעם, בן בכור להוריו, אומנם נולד בארץ אבל כשהיה בן 11 עברה משפחתו להתגורר בדרום אפריקה מטעם עבודת ההורים. ליעם גדל ולמד בדרום אפריקה, אבל גם כאשר התגורר רחוק מישראל היה לו ברור שהוא לא יפספס את ההזדמנות להגן על המדינה שבה נולד, ושאפילו אם הוא רחוק הוא יתגייס לצבא – וכך היה. הוא עלה ארצה לבדו, ומתגורר עם חבריו לגרעין צבר במרכז לחיילים בודדים ברעננה. "תמיד ידעתי שאני רוצה לשרת בצבא ולתרום מעצמי, זה לא משהו שהייתי מוכן לוותר עליו, וגם כשגרתי רחוק ידעתי שזה היעד שלי. ואכן, כשהגעתי לגיל 18 אמרתי להורים שאני מתכנן להגיע לישראל ולהתגייס. כמובן שהיו להם חששות, וזה טבעי, אבל הם מאוד תמכו בי ורצו שאגשים את המטרות שלי ואעשה מה שאני בוחר,וגם ייעצו לי לאן להגיע. אבא שלי המליץ לי על שריון או תותחנים, ובסופו של דבר מילאתי תותחנים בעדיפות הראשונה – וזה גם השיבוץ שקיבלתי, ואני מאוד מרוצה ממנו" אומר ליעם.

הוא עבר הכשרה אינטנסיבית של שמונה חודשים על מנת להפוך ללוחם בחיל התותחנים, שבסופה שובץ בגדוד האיכון והמטאורולוגיה באגד 282 – גדוד ייחודי שהלוחמים בו משתמשים במערכות טכנולוגיות מתקדמות מאוד על מנת לנתח את נתוני השטח ואת נתוני מזג האויר, ולשפר את ירי הטילים. אחרי שסיים את ההכשרה הוא החליט שהוא רוצה לתרום ולהשפיע יותר, ויצא לקורס מפקדים.

בערב מיוחד של הגדוד שהתקיים לא מזמן, קיבל ליעם אות הצטיינות ממפקד הגדוד, סגן אלוף?. "היה מאוד מרגש לקבל את ההצטיינות, זה כבוד עבורי וגם ההורים שלי בדרום אפריקה היו מאוד גאים בי כשסיפרתי להם את זה. אבל מה שחשוב לי זאת האפשרות להשפיע על החיילים ולתת מעצמי, ובשביל זה אני ממשיך ופועל" הוא מסכם.