שלום אביגד – רב פעלים בפרוזה, משורר וצלם אמן / מאת ישראל הרצל

היום בחרתי לכתוב על אמן מיוחד וצנוע מכפר סבא, שאני מכיר שנים רבות, ולמזלי יצא לי להכיר אותו טוב יותר לאחרונה. את שלום אביגד הכרתי כרב אמן בפרוזה ובמיוחד כמחבר שירים מוכשר, במסגרת החברות של שנינו בחוג היוצרים בכפ”ס. שלום הינו אמן העוסק בתשעה תחומים שונים: צלם, מעצב, מרצה – בהתמחות בענייני יציאה לגמלאות, סופר, כתב, בשלן, מתנדב סידרתי, אספן (של בובות, מטבעות, כוסות בירה), ומשורר

קולאז של ישראל הרצל – “מחווה ליצירותיו של  שלום אביגד”

לפני שאספר על אמנותו אספר ששלום הועסק על ידי המדינה במשרד ראש הממשלה, ונשלח להיות נציג בארצות שונות באירופה ואפריקה, מה שפיתח אצלו אופקים רחבים ומודעות לקבל את האחר. שלום דובר אנגלית, צרפתית ויוונית.

שלום חובב אמנות לסוגיה. והוציא לאור ספר שירה- מקאמות המלווה בצילומיו, בשם “מעת לעט – לקט”. תחומי הספרות, השירה והצילום מלווים אותו ומשתלבים באמנותו בדרכים שונות. בימים אלו הוא עובד על ספר נוסף.  

שלום הנשוי לאולגה, הוא חבר גם  בקבוצת “קשת אמנים כפ”ס” – שם גיליתי עליו דבר חדש: שלום הינו צלם-אמן. הוא מצלם את דרכו ואת נתיבי חייו. חובב נלהב של טבע ומתרגש לצלם אותו. כבר הספיק להוציא לאור 3 חוברות צילומים שמבטאות  ארץ-טבע-צבע.

את אהבת הצילום הוא מבטא בשיר “התמונה המדברת” המצורף לכתבה. שלום חובב נלהב של בישול מאכלי עמים ועדות. שלום הספיק לטייל בטיולים פרטיים רבים, לאחר כל טיול הוא  עיצב ידנית אלבום המתאר במילים וצילומים את הטיול. 

לסיכום –  שלום הינו גמלאי עסוק. מתעניין בתחומי עניין שונים ומשונים, מה שמביא אותו להיות גמלאי מאושר.

התמונה המדברת

אני חובב צילום מושבע ורציתי לשתף,

לדבר על צילום והמצלמה

 שעל הכתף,

העולם הוא ספריה, וספריו מפוזרים בטבע,

להם נוכחות והבעה, שנותנים אור וצבע.

הטבע מצייר לנו תמונות של יופי,

ניכנס למסגרת ונעשה לנו קופי.

במהלך הטיול התודעה והמוח ספוגים ביופי,

ואני תלמיד של הטבע במצב רוח כייפי.

העדשה היא מכחול של נופים,

לתפוס את העולם ברגעיו היפים.

כשמצלם את הנוף, מצפה מהטבע שיבזיק,

כשיגיע רגע של גליק, יבוא הקליק.

אני ממסגר זיכרונות ורגעים נהדרים,

משתלב בטבע, החוש והרגש מדברים.

לצלם היסטוריה, אתרים ומבנים בלחיצת אצבע,

ליצור תמונות באמצעות הזווית, האור והצבע.

לצלם מציאות, להמחיש רגעים ולהנציחם,

לצרוב המצב, כמו שהוא ורוח להפיחם.

להתמזג בסביבה ולהקפיא את הרגע,

כשיש התמקדות-  יש התקדמות בשפע.

אומרים כי זו לא רק המצלמה,

אלא גם העין המשדרגת את הרמה.

למתוח את הביצוע לקצה גבול היכולת,

הרגליים נטועות בקרקע והראש בעננים לקיבולת.

כאשר חלון ההזדמנויות נפתח להרף עין,

אל תשכח התזמון, כי הזדמנות אחרת אין.

חפש את הזמן, הזווית והצוהר,

ובהם אפשרי שתמצא את הזוהר.