האמן הישראלי יכול רק להפסיד – לאסימונים (טוקנים) מסוג NFT אין רלוונטיות  עבורו

(כתבה שלישית בסדרה)

העניין באסימונים (טוקנים) מסוגNFT  הגיע לשיא במארס 2021, כשיצירת אמנות של מייק וינקלמן – האמן הדיגיטלי המוכר בשם ביפל (Beeple) –  נמכרה ב-69.3 מיליון דולר, מנגד רוב האנשים שומרי חוק אינם משתמשים במטבעות קריפטו ■  התנודות החדות במטבעות קריפטו עלו לכותרות באחרונה. מה קורה כאן? אז מדוע אנשים מוכנים לשלם סכומים גדולים על נכסים שלא עושים כלום, לכאורה?

קוראים רבים שקראו את שתי כתבותי הקודמות  ב”חדשות השרון” ביקשו ממני לכתוב על הניסיון שצברתי בשימוש במטבע הדיגיטלי אתריום, וביצירה, שימוש ומכירה של אסימונים (טוקנים) מסוג NFT.

 

החלטתי לפני  חודשים להפוך עבודותי לאסימונים ולמכור אותם באינטרנט, (אני לא מפתח תוכנה). למדתי את הנושא והלכתי מהקל לקשה.

על מנת למכור אמנות עברתי את השלבים:

התקנת ארנק דיגיטלי –   מסוגMETA MASK  

פתחתי חשבון באתר החלפת כספים: “ביטס אוף גולד” הישראלי

פתחתי חשבון באתר מכירות  אמנות קריפטו, באתר המכירות  – OPENSEA 

 

מספר כשלונות ולבסוף הצלחה

למרות שבתאוריה זה נשמע פשוט. בחמשת הניסיונות הראשונים לפתוח חשבון קריפטוגרפי נכשלתי. 

לבסוף פניתי לבני, קניתי ממנו בשווה ערך של 640$ את המטבע הקריפטוגרפי אתריום – ETH, כך דלגתי על הבנק שלי שלא הסכים לעזור לי. בני עזר לי בפתרון שאר הבעיות הטכניות. 

פתחתי חשבון באתר המכירות  – OPENSEA. התהליך עלה לי 80$ כעמלה (GAS FEE).                                השתמשתי ב- OPENSEA כדי ליצור אסימון שמייצג את הציור באופן ייחודי בבלוקצ’יין Ethereum, כלומר הציור הפך לאוסף קריפטו. המחיר שדרשתי  תמורת האסימון היה חצי ETH  (מעל 800 $ דולר).

בהמשך יצרתי תשעה אסימונים נוספים מעבודותי.

 

התוצאה

–  לא מכרתי אף אחד מעשרת האסימונים (עבודות) שהצעתי למכירה.

– האסימונים (טוקנים) מסוג NFT, מתאימים רק לאמן מפורסם, אני רק שלמתי 80$ עמלה (GAS FEE), דמי לימוד ולא מכרתי כלום בפלטפורמה.

– התחום מלא בהפתעות לאמן הישראלי (הבנק שלי לא הסכים להעביר כסף לאתר החלפת הכספים “ביטס אוף גולד” הישראלי, תשלום העמלה (GAS FEE). גבוה בהרבה מהצפוי, ברוב הפלטפורמות נדרש תשלום עמלה לכל פעולה או ליצירת אסימון).

 

אתריום, המטבע הקריפטוגרפי השני הגדול ביותר בשוק הקריפטו

אתריום, המטבע הקריפטוגרפי השני הגדול ביותר, מבוסס טכנולוגיית Ethash, הושק לראשונה בשנת 2013 על ידי ויטליק בוטרין, חוקר ומתכנת קריפטוגרפי והוגה המיזם, בהיותו בן 19. פיתוח הפלטפורמה מומן באמצעות קמפיין מימון המונים במהלך 2014, וכעבור שנה, ביולי 2015, רשת האתריום עלתה לאוויר. אתריום משתמש במפתח הצפנה (ולכן נקרא קריפטו) כדי ליצור שרשרות בעלות טוקנים שמעניקים לבעליהם את הבעלות… על הטוקנים. כיום אפשר להשתמש באתריום כדי לקנות מכוניות ובתים, לשלם חשבונות, להשקיע בעסקים ועוד.

ערכם של המטבעות הגדולים מתנודד בפראות, ואביא שתי דוגמאות:

• בשנת 2017, שבתחילתה היה שווי האת’ריום כ-7 דולר, זינק ערכו במעל 19,000% עד לשיא זמני של 1,386 דולר. לאחר מכן ירד חזרה והתייצב על שווי של 150-200 דולר עד אמצע 2020. לאחר תקופה זו זינק במשך שנה אחת מעל 2,600% נוספים עד לרמה של 4,080 במאי 2021.

 – אתריום נפל ביום אחד ב-30% בבוקר, ומחק את רוב ההפסדים אחר הצהריים.

12 שנים לאחר יצירתם, מטבעות דיגיטליים משחקים תפקיד קטן בפעילות הכלכלית הרגילה. רוב הזמן אנחנו שומעים עליהם כאופציה להשקעה ספקולטיבית, אבל השימוש בהם כאמצעי תשלום קשור במקרים רבים לפעילות לא חוקית, כמו הלבנת כספים, או כמטבע הנדרש לתשלום כופר להאקרים.

12 שנים הן הרבה זמן במונחי טכנולוגיה. אפל חשפה את האייפד הראשון שלה ב-2010. זום הופיע לראשונה ב-2012. בזמן שטכנולוגיה חוגגת 12 שנים לחייה, כמו המטבעות הדיגיטליים, אנו מצפים שהיא כבר תהיה חלק ממרקם החיים היומיומי או שתדעך.

שעות עבודה רבות ויקרות הושקעו במציאת הקילר-אפ – היישום האולטימטיבי שיהפוך את האתריום או מטבע אחר לנחלת ההמונים.

 

אסימונים (טוקנים) מסוג NFT

מכירות נכסים דיגיטליים מבוססי בלוקצ’יין החלו כבר ב-2018, כשעשרה אספנים שילמו מיליון דולר עבור תמונה דיגיטלית של ורד.

NFT הם טוקנים ייחודיים המייצגים נכסים, למשל – יצירת אמנות דיגיטלית, מוסיקה או סרטים. את הטוקנים האלה, שנקראים גם ניפטיז, אפשר לקנות ולמכור, כמו נכסים פיזיים, והעסקות האלה נרשמות בבלוקצ’יין, שמאפשר לאחסן מידע באופן מבוזר, ללא גורם מרכזי שאחראי על כך. 

למשל, אם אמן מציע למכירה עבודה באמצעות פלטפורמת OPENSEA, הרוכש יכול לקנות טוקן שמייצג את היצירה ואז הקונה יכול להוכיח את האותנטיות ואת הבעלות על היצירה הדיגיטלית באמצעות בלוקצ’יין.

שנת 2020 הייתה השנה שבה פלטפורמות אמנות קריפטוגרפית הגיעו לשווי שוק של כמעט חצי מיליארד דולר. דוגמה הינו NFT של הציוץ הראשון בטוויטר, של מייסד הרשת החברתית, ג’ק דורסי, לציוץ הוגשו מספר הצעות, ביניהן הצעת מחיר בסך 2.5 מיליון דולר, ולבסוף נמכר הציוץ במארס ב-2.9 מיליון דולר. 

לעומת זאת שנת 2021  הייתה שונה: המחיר הממוצע של NFT – אסימונים דיגיטליים המאומתים בטכנולוגיית בלוקצ’יין – צנח בכמעט 70% מהשיא שאליו הגיע בפברואר 2021, של יותר מ-4,000 דולר, כך לפי האתר Nonfungible.com, שעוקב אחר מגוון של שוקי NFT.

ולמרות זאת, משקיעים ממשיכים לשלם סכומי עתק על טוקנים דיגיטליים. הערך הקולקטיבי שלהם הגיע ל-2 טריליון דולר – יותר מחצי השווי של הקניין הרוחני בבעלות חברות אמריקאיות.

 

בועה ספקולטיבית או תרמית פונזי?

מדוע אנשים מוכנים לשלם סכומים גדולים על נכסים שלא עושים כלום, לכאורה? התשובה, כמובן, היא שמחירי הנכסים האלו עולים ועולים, אז מי שהשקיעו מוקדם עשו המון כסף, וההצלחה שלהם מושכת הרבה משקיעים אחרים.

זה נשמע כמו בועה ספקולטיבית, או אולי תרמית פונזי. 

כדי להריץ תרמית פונזי צריך נראטיב – והנראטיב הוא המקום שבו מטבעות דיגיטליים מצטיינים. ראשית, האנשים שמקדמים אותם טובים בז’רגון טכנולוגי – שימוש במונחים מעורפלים כדי לשכנע את עצמם ואחרים שמדובר בטכנולוגיה מהפכנית חדשה, על אף שבלוקצ’יין היא טכנולוגיה ותיקה במונחי התחום, ולא ממש מצאה שימושים משכנעים.

בהתחשב באלה, האם מטבעות קריפטו עלולים לקרוס בקרוב? יתכן, אבל לא בהכרח. 

מהי הסכנה?  ממשלות יודעות היטב שמטבעות דיגיטליים משמשים בין היתר גם פושעים וטרוריסטים, ועשויות לפעול בנחישות.

 

דברי סיום

מספר מסקנות מפעילותי בתחום.

• ערכם של מטבעות הקריפטו מתנודד בפראות.

• האסימונים (טוקנים) מסוג NFT, מתאימים רק לאמן מפורסם, האמן הרגיל רק ישלם דמי לימוד כתשלום עמלה לכל פעולה ולא יצליח למכור  בפלטפורמה.

•  אתריום ודומיו לא הצליחו להשיג שום תפקיד כלכלי משמעותי,

•  התחום מלא בהפתעות לאמן הישראלי. 

•  מציע לאמן הרגיל להתרחק מהפיתוי של להרוויח מאסימונים (טוקנים) מסוג NFT.