מאת: ישראל הרצל
את עבודותיו של גדעון שני הכרתי במקרה. ראיתי שהוא מכהן כדירקטור נציג ציבור, בחברה העירונית לתרבות ופנאי בכפר סבא. הסתקרנתי, חיפשתי ומצאתי חומר עליו ועל עבודותיו. כשפניתי אליו לכתוב עליו כתבה הסכים מיד.
גדעון שני נולד וגדל בכפר סבא. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה, ותואר שני במדעי החברה והמתמטיקה. בוגר בית הספר לפיקוד ומטה, מוסמך המכללה לביטחון לאומי בהצטיינות ובוגר המרכז לאומנות חזותית במכללה האקדמית לחינוך קיי.
שני שרת עשרים ושתים שנה בצה”ל, בהנדסה קרבית והשתחרר כמפקד בסיס בדרגת אלוף-משנה. הקים את חברת “כתר תובלה” בכימיקלים לישראל וניהל אותה, עבד כעשרים ושתים שנה במשרד הביטחון כמנהל חטיבה. כיום אלמן ואב לשתי בנות.
בעקבות מותה ממחלה קשה של רעייתו, ד”ר אסתר שני, שהייתה מרצה באוניברסיטת בן גוריון, ועבדה במרכז הרפואי סורוקה, חזר שני לכפר סבא כדי להיות קרוב אל בנותיו ונכדיו שמתגוררים באזור המרכז.
פעילות קהילתית
שני מקדיש הרבה מזמנו לפעילות קהילתית וציבורית התנדבותית: כשגר בבאר שבע היה יו”ר הוועד המנהל של ארגון ‘צוות’ של גמלאי צה”ל מחוז הדרום. נטל חלק בפעילויות קידום למען המרכז לבריאות הנפש, ובעמותה לגיוס תרומות למרכז הרפואי ‘סורוקה’.
כיהן 4 שנים בוועדה הקרואה בירוחם בניהולו של עמרם מצנע, ומילא 5 שנים תפקיד של סגן וממלא מקום ראש מועצת עומר פיני בדש. כיום משמש כיושב הראש של ועדת הביקורת וחבר הוועד המנהל באוניברסיטת בן-גוריון. עם המעבר לכ”ס, מכהן כדירקטור בחברה העירונית לתרבות ופנאי כפר סבא.
ציור ופיסול
שני החל לצייר לראשונה עם יציאתו לגמלאות בשנת 2005. את הכשרתו בציור רכש במרכז לאומנות חזותית, במכללה האקדמית לחינוך קיי וסיים את לימודיו כמדריך מוסמך בכיר לאמנות.
הוא מצייר בסגנון ריאליסטי, משתמש בצבעי מים, בצבעי אקריליק ובעיקר בצבעי שמן. תחום ציוריו רחב ומגוון ואפשר למצוא ביניהם ציורי נוף, דומם ודיוקנאות, כאשר הוא מתרכז בעיקר בנופי הנגב על צבעיהם המיוחדים.
במהלך השנים מאז 2005 הציג מציוריו ב-17 תערוכות יחיד והשתתף ב-50 תערוכות קבוצתיות שהתקיימו בארץ ובחו”ל (בפינלנד – 2010, לונדון – אוגוסט 2010, וופרטל – יוני 2011, וברומא – ספטמבר 2015). בשנת 2007 התקבל לאגודת הציירים והפסלים בישראל. בשנת 2012 נבחר ליו”ר אגודת הפסלים והציירים של באר שבע והנגב.
בשנת 2015 החל לפסל. את השכלתו רכש בסטודיו של הפסלת ציפי בירן ז”ל. פסליו עוסקים בדיוקנאות אקספרסיביים ומושפעים רבות מסיפורי התנ”ך, מהם הם שואבים תמות של גבורה והקרבה. יצירתו מעוגנת במסורת הפיסול הריאליסטי: הוא מפסל בחימר ומשלים את יציקת הפסלים בברונזה ופוליאסטר.
האוצר אורי פרץ כתב על תערוכתו “סימני דרך” את הדברים הבאים: “המקום, כנושא בציור, מעלה שאלה של זהות, מקום קשור בהיסטוריה וזמן, בלאום ובחברה. בציוריו מתבונן גדעון במקום מתוך ריחוק אנליטי מחושב”.
שני חבר בעמותת “אמן בעירו” בכ”ס, שם גם הכיר את הפסלת ציפי בירן ז”ל. כיום הוא מקדם שיתוף פעולה של אגודת הציירים של חיפה ושל ב”ש עם זו של כפר סבא.
מבטא את החוויה
אסיים בציטוט מדברי שני: “עבודתי שואבת את חומריה מנופי הדרום הקסומים והרומנטיים. במשך למעלה מ-50 שנה, הם סביבת חיי הפיזית, המנטאלית והרגשית. בין אם זה הנוף המשתקף מחלון חדרי, ובין אם אני יוצא אליו כדי להתקיים בו ולתפוס את צבעיו ומרקמיו, אני נוהג לצלם את מושא ההתבוננות ממספר זוויות. לאחר-מכן אני רושם קווי מתאר של החוויה החזותית.
בהמשך אני מנסה לבטא את החוויה, באופן ריאליסטי- התרשמותי, בשכבות של צבעי שמן. הפלטה שלי נעה בין הלבן והצהבהב המונו כרומטי, האופייניים לגבעות הסובבות את באר-שבע, לבין צבעי האדום, השחור, הוורוד והחום, השזורים בצבעי ההרים והאבנים הקדומות באזור המכתש הגדול בואכה ים המלח, כביש הערבה ואילת”.