הטלוויזיה הקהילתית מציגה: לכל בית יש שם

חמישית משטחי הנדל”ן בפולין היו בבעלות יהודים עד שננטשו בתקופת השואה והולאמו על ידי השלטונות, כך טוען שלמה טאוב, מנהל ארגון לגאסי להשבת רכוש יהודי לבעליו. מדו”חות של חברות העוסקות בתחום, עולה כי שוויו של הנדל”ן המדובר הוא כ-35 מיליארד דולר.

יש לציין כי 5%  מהנדל”ן הכולל שהיה בבעלות יהודית – הם נכסים קהילתיים, שהממשלה הישראלית במסגרת (איל”ר) גוף הכפוף לסוכנות היהודית טיפל ואולי אף ממשיך בהשבתם לידיים יהודיות, אך %95 הנכסים הנותרים הנם רכוש פרטי שאיש אינו מטפל בהשבתו לידיים יהודיות.  שלמה טאוב, יליד העיר קראקוב שבדרום פולין, כיום תושב רעננה הקים  גוף משפטי בפולין, הנקרא לגאסי.  גוף זה הפועל מעל 20 שנה, כולל עורכי דין  מקומיים (כולם כאחת בוגרים מצטיינים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה היאגלונית היוקרתית בקראקוב)    להערכתו של טאוב מדובר באלפי  יורשים שהם בעליהם החוקיים של דירות, בתים וקרקעות בכל רחבי פולין ואפילו לא מודעים לכך. טאוב עצמו, בן לניצולי שואה ויליד קרקוב, הצליח להחזיר  לרשות משפחתו  הגרעינית ולמשפחתו המורחבת – נכסים רבים בפולין, בהם מספר  בניינים רבי קומות. “כיום”,  טאוב שמח לומר, “מה שהיה שייך לאבי בפולין – שייך כיום למשפחתי”.  כל זאת לאחר מאבק משפטי קשה שנוהל מול הרשויות בפולין בסיוע שותפים מקומיים אותם גייס למאבק.   טאוב , שניצח במלחמתו האישית, משוכנע כי גם על אחרים לדרוש את רכושם ולהביא כך לצדק היסטורי. “הגרמנים והפולנים גזלו מהיהודים את רכושם,  – כבר מזמן הגיע הזמן להשיבו”, אמר טאוב. ממשלת ישראל על מוסדותיה – ברור מעל לכל צל של ספק – לא עשתה מספיק  בכדי לתבוע נכסים פרטיים עבור היורשים  הפוטנציאלים.  “צריך לתבוע באמצעות גוף משפטי חזק שמסוגל להתמודד עם החוק הפולני.” 

ממשלת פולין  הציעה בעבר  לפצות את  עבור חלק מהרכוש שהוחרם.  בזמנו הוצע  15% פיצוי לנכס אשר יעמוד בהצלחה ב”ויה דולורוזה” של הליך התביעה.  מאחר שמסלול מכשולים זה  ידוע ומוכר לטאוב ושותפיו בפולין, אזי ניתן להצהיר שבמהלך 20 השנים האחרונות על כל 100 תביעות לנכסים בפולין –  בין 30 -40 מהתובעים הפכו ליורשים בעלי הנכס או שזכו בסכומי פיצויים ע”פ שוויו הריאלי של הנדל”ן שהיה בבעלות משפחתם בעבר. אמנם במהלך השנה האחרונה פורסמו ידיעות בדבר שינוי בחוק  המקומי ובכך להגביל אפשרויות תביעה אך יש להבחין  בין מקרי תביעה בהם החוק הפולני מאפשר הגשת תביעה לכאלו שאין כדאיות פראקטית  להתמודד מול החוק.   הממשל הפולני תמיד הצהיר על כוונתו לתת אפשרויות לתביעה במידה ויש הוכחות מוכחות לגבי בעלויות בעבר ואף יש מסמכים התומכים בכך. 

“איננו נרתעים מדרך ארוכה”, אומר טאוב.  למערכת הממשל בפולין יש עניין להרוויח זמן בעסקאות הנדל”ן, מפני שעל פי החוק הפולני, לא ניתן להחזיר בעלות על נכס שננטש לחלוטין ללא נסיונות לבצע החזרתו לבעלות היורשים. כך שבמידה ובמהלך השנים בוצעו נסיונות לתביעת נכסים בפולין, אפילו אם הדרך לא צלחה – יש לנסות לבחון “למה”? האם מישהו כשל בהליך התביעה? האם חסר מסמך מסויים שעורך דין שכח להציגו בבית משפט ? ועוד כהנה וכהנה.

החוק הפולני הינו פונקציה ישירה של הממשל השולט כיום בסנאט בוורשה.  ברור מעל לכל צל של ספק, שהחוק הפולני יקבל דחיפה לשינוי עם החלפת הממשל.  אמנם בתקופת הקורונה בתי משפט פועלים בקצב איטי יותר,  קיימת הגבלה על כניסה פיזית לארכיוני ממשלה ובתי משפט אך למרות זאת –  “זה בדיוק השלב שבו צאצאי הנגזלים חייבים לפעול, ובנחישות”, מסביר טאוב. וכדאי להתחיל הליכים בכדי להתניע  מערכת משפטית שכיום אמנם  מסואבת ואיטית אך עובדת ,  אך בכדי שהתביעה תקבל עדיפות בזמן שממשל חדש יכנס לתוקף – ויש להניח שזה יקרה בעתיד הקרוב.

לא לוותר לעולם על מה שהיה שייך למשפחתכם בדור הקודם. הנכס עדיין שם, בשימוש ע”י זרים,  וכל דחייה בביצוע הליכי תביעה – מקנים גושפנקה חוקית לשוד הנדל”ן הגדול  שאי פעם ארע באירופה. 

תגובות

תגובות