הפרשה פותחת בנושאים הקשורים במשכן: תרומה של מחצית השקל שעל כל אחד מישראל להרים(מצווה הקשורה כיום בפורים ),בניית כיור רחצה לכהנים והשֶמֶן למשיחת כלי המשכן.

בני ישראל מצפים למשה שעלה להר סיני, שחושבים שאינו חוזר. הם מבקשים מאהרון לבנות להם עֵגֶל זהב. השם מספר למשה על החטא של ישראל ומבקש להשמידם. משה מתחנן על ישראל. שיורד אל בני ישראל שובר את הלוחות, משמיד את עגל הזהב, ומורה להרוג את מי שהיה שותף לחטא הנורא. ולאחר תחנונים של משה במשך ארבעים יום סולח הקב"ה לעם ישראל . ובפנים קורנות יורד משה מהר סיני עם הלוחות השְנִיִים.

פורים שחל השנה ביום שישי מביא עימו שמחה גדולה לתוך שבת קודש עד יום ראשון בשושן פורים שיחול בירושלים.

לפני נס מדינת ישראל חוו היהודים בקהילות השונות גזירות שמד קשות, שניצלו מגזירות אילו ציינו תמיד את יום ההצלה בתודה והודיה לשי"ת ויש אף שכינו אותו "פורים שני " .

בקיץ של שנת ה'שע"ד (1614), לאחר מספר שנים של התמרמרות בעלי המקצוע בפרנקפורט שעל נהר המיין מהתנהלות שלטונות העיר, אופה גרמני כריזמטי ואנטישמי בשם וינצנץ (וינץ) פטמילך הוביל מרד גלוי נגד השלטונות ועל הדרך הסית את אנשיו נגד היהודים. המורדים התנפלו על שכנות היהודים, זרעו בה הרס וחורבן ואף רצחו באכזריות כמה יהודים; לאחר מכן, בפקודת מנהיג המרד, גרשו מהעיר את כל תושביה היהודיים

קיסר האימפריה, מתיאס, ראה את פטמילך ותומכיו כמורדים באימפריה והטיל על פטמילך צו 'חרם קיסרי'. בתאריך כ באדר ה'שע"ו (28 בפברואר 1616) הצליחו חיילי הקיסר ללכוד את פטמילך והוא הוצא להורג עם עוד שישה מאנשיו. בהוראת הקיסר הוחזרו היהודים לעיר תחת משמר אימפריאלי וגם הוענקו להם פיצויים כספיים. יהודי פרנקפורט-דה-מיין, וצאצאיהם אחריהם, שמרו באדיקות את מנהגם לציין את יום כ באדר בכל שנה בשמחה והודיה לה'.

מסביר לנו האר"י ז"ל שיום הכיפורים הוא כ"פורים", היינו שבבחינה מסוימת פורים הוא זמן מסוגל יותר, ויכולים לזכות בו למעלות רוחניות יותר מיום כיפור, ולכן יום הכיפורים נתלה בפורים – כ"פורים". הכיצד? שהרי יום כיפור הוא יום שכולו קדושה, במשך כל היום עוסקים בתפילה ווידויים, מתענים בחמישה עינויים, מתנתקים מהגשמיות, עוסקים ברוחניות. ואילו בפורים עוסקים הרבה בענייני גשמיות, במשתה ובשמחה, וכיצד יתכן שזוכים בו יותר מיום כיפור?

בפורים אנו קדושים הלכה למעשה הן מצוות בין אדם לחברו : מצוות מחצית השקל שכיום היא מצוות צדקה, מתנות לאביונים, משלוח מנות איש לרעהו, במשתה פורים בו אנו זוכים לארח או להתארח. מצוות המקום של קריאת מגילה בלילה וביום. וכל זה מתוך שמחה טהורה.

אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

פורים שמח
שבת שלום ומבורך