משה מכנס את כל בני ישראל ופותח בהוראת השם של מצוות השבת, תוך הדגשה על עניין הבערת אש בשבת. ההוראות שניתנו בפרשות הקודמות באות לידי מעשה בפר' ויקהל – מלאכת בניית המשכן יוצאת לדרך. בוני המשכן הם בצלאל בן אורי, אהליאב, וכל מי שנתן לו השם חכמה לעשות את מלאכת המשכן.
הפרשה חוזרת על: עשיית המשכן והאוהל, הקרשים, הפָּרוֹכֶת והמסך, הארון והכַּפּוֹרֶת, השולחן והמנורה, מזבח הקטורת, מזבח העולָה, הכיור וכַּנוֹ וחצר המשכן.
"וַיַּקְהֵ֣ל משֶׁ֗ה אֶת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל …."
נשאלת השאלה, איך יכול כל אדם לקיים תרי"ג מצוות, הלא יש מצוות שנהוגות רק בכוהנים ולויים, ומצוות התלויות במגורים בא"י. והתשובה שעם ישראל כולם כגוף אחד, כי נשמתם אחת, ואם הם באחדות, אזי כל מי שמקיים מצוה עושה אותה בשם כל ישראל, נמצא שכלל ישראל מקיימים כל המצוות. ועל פי זה פירש ה"אהבת ישראל" את הפסוק " וַיַּקְהֵ֣ל משֶׁ֗ה אֶת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל ", ואחרי שהקהיל אותם " וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַֽעֲשׂ֥ת אֹתָֽם '", ואז ציוום את כל התורה והמצוות, כי יוכלו לקיימם כולם על ידי כך שהם באחדות.
האחדות חשובה לקיום המצוות, כל שכן לקיום עמנו.
בשבת הקרובה נוציא בעז״ה שני ספרי תורה, בספר התורה הראשון נקרא את פרשת ויקהל. ובספר התורה השני קוראים את פרשת פרה.
פרשת פרה עוסקת בטהרה מטומאת מת על ידי אפר פרה אדומה. כאשר מתקרב חג הפסח יש חובה על העולים לרגל להיטהר. במדבר שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות מאפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. בקריאת פרשה זו אנו מבקשים מהשם למעשה שיטהר אותנו, בעיקר באופן פנימי.
יהיה רצון שנגיע לחג הפסח בטהרה ובקדושה בחירות אמיתית
אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ, הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
שבת שלום ומבורך
חזי ברזני.
