פרשת שמיני מתרחשת ביום השמיני בו קורא משה לאהרון ולזקני ישראל. הוא מצווה על אהרון להביא להקרבת קורבנות עגל לחטאת ואיל לעולה. לזקני ישראל מצווה משה להביא קורבנות אחרים עבור עם ישראל – שעיר חטאת , עגל וכבש לעולה ושור ואיל לשלמים.
כל הקרבנות הללו , מעבר לקורבנות התמיד , הנוהגים להקריב בכל יום בבית המקדש. את הקרבנות מקריבים אהרון ובניו וזו העבודה הראשונה הנעשית על ידם במשכן. בפרשה מסופר גם על חטא נדב ואביהוא – לאחר שהאש יורדת ואוכלת את הקורבנות , חורגים נדב ואביהוא מן הציווי לוקחים אש מחתתו , שמים עליהן קטורת ומקריבים אש זרה לפני ה'. ה' רואה ומבחין בנעשה , ושולח אש יוצאת מלפניו , אשר אוכלת את נדב ואביהוא , והם מתים לפני ה'. עולה השאלה למה נדב ואביהוא עשו את החטא ההוא? אשר מהווה עבירה חמורה בעיני ה'. כנראה , שהם רצו להתגרות ולבדוק את הקורבן , ואשר עברו איסור חמור על הוראות הקב"ה. על אחיהם הצעירים , אלעזר ואיתמר , נאסר להתאבל , על מות אחיהם.
בפרשה מובא מוסר ההשכל בין מצוות תעשה למצוות לא תעשה , ועד כמה חשוב הקשר בין בני ישראל להקב"ה. מיד לאחר מות בני אהרן , מוזכרות ארבע מצוות לא תעשה: איסור עבודה במקדש פרוע ראש , איסור עבודה במקדש לקרועי בגדים , שלא יצאו הכהנים מן המקדש בשעת עבודה , והאיסור להיכנס למקדש , או להורות להלכה לאחר שתיית יין. שבת שלום ומבורך.
