בלוג

 
הולנד? חגיגה של יום הולדת…: זוכרים את ההזמנה שלי לפני שבועיים, לחגוג איתי יום הולדת בהולנד? אם כן, ודאי יעניין אתכם לשמוע איך חגגתי ומהי המתנה שקיבלתי.

אני מודה, רציתי לנסוע לאיטליה ולשם פניי היו מועדות ומעשה שהיה כך היה:

יום הולדתי חל השנה ביום ראשון ודווקא השנה, זהו היום העמוס ביותר שלי. אני מלמדת מעשר בבוקר עד עשר ורבע בערב, עם הפסקה קצרה אחה"צ (מבינים מכך שלא יכולתי לנסוע להולנד…) עומס יום ראשון הוא כזה שלא התאפשר לי אפילו לענות לשיחות הטלפון המלטפות ומחמיאות, או לאלו המזכירות קשרים מן העבר (תודה לפייסבוק ושאר הטכנולוגיות שעוזרות לנו לזכור…).

כיוון שכך, החלטנו אישי ואני שכשאשוב הביתה לקראת אחת עשרה, נצא לאכול משהו (קל כמובן…) עם איזו כוס יין. "ניסע לאיטליה"…
הדרך הביתה עברה עלי בשוטטות דמיונית בין מאכלים אפשריים תוך שניסיתי להגדיר לעצמי מה בא לי. עלו ונפרשו לעיני כל מיני טעמים נפלאים מהנסיעה האחרונה לרומא ולקראת הכניסה לכפר סבא, זה הצליח. הייתי סגורה על איזה משהו איטלקי עדין והתענגתי על המחשבה שעוד כך וכך דקות אשב לי היכנשהו ומישהו יגיש לי ארוחה קלה וטעימה ואהנה מערב נעים עם בן זוגי. אחר-כך אותו מישהו גם יוריד מהשולחן, ישטוף את הכלים וידאג לכל מה שצריך. ואני? פשוט אשוב לי לביתי בנחת.

סביב מקום מגוריי בכפר-סבא, עיר שינה נחמדה, ברדיוס של מקסימום מאה וחמישים מטרים ניתן למצוא לפחות שנים-עשר בתי קפה ודומיהם, מה שדי מבטיח סיפוק לפנטזיות הקולינריות שלי באותו זמן. שמנו פנינו לזה המועדף, אך אבוי, בדיוק עמדו לסגור בו את המטבח. המשכנו לשני – הוא היה סגור וכך, תוך שיטוט בין אלה הסגורים לאחרים שבדיוק עמדו לסגור בהם את המטבח, הבנו שהגענו ל"הולנד".

עם קצת אמפתיה, ודאי תסכימו איתי שהקרקע היתה בשלה לגמרי לקלוט את זרעי התיסכול שלי. אך אז, דווקא אז, הגיעה מתנת יום ההולדת שלי:

הצלחתי לבחור איך אני הולכת להרגיש בתוך המצב שנוצר ובחרתי שלא להתבאס!

היה כבר די מאוחר, לא התחשק לי להילחץ למועד סגירת המטבח והחלטנו לשתות כוס יין ולעלות הביתה. בתי, שבדיוק התקשרה מארה"ב ושמעה ממני את קורותינו, שאלה הכיצד זה שלא התבאסתי. סיטואציה כל-כך מזמינה…

"בחרתי שלא", עניתי. "מסתבר שזה אפשרי"…

בחצות עלינו, הוצאתי מהמקרר שאריות מארוחות סוף השבוע הנפלאות (מטעמים שהוכנו על-ידי), חיממתי במיקרו (שוב תודה לטכנולוגיה) וישבנו בהנאה לראות את שני הפרקים האחרונים בסידרה שלנו.

האם אפשר לבחור איך להרגיש?? ודאי שכן!

הקלות הבלתי נסבלת בה אנחנו מאפשרים לעצמנו להיגרר לדפוסי חשיבה, פרשנויות ורעיונות, כל אימת שאנחנו פוגשים בסיטואציה מאכזבת או מתסכלת, גוררת אותנו גם לתגובות והתנהגויות שבסופו של דבר אינן מטיבות עמנו.

בלי מאמץ ניכר יכולתי להתרעם על העולם, שאינו מסביר אלי פנים ביום הולדתי (מה שעובדתית לא היה לגמרי נכון, כיוון שכל היום נהניתי מאוד בחברת הסטודנטים שלי ובין המסרונים והברכות), יכולתי גם בלי שום בעיה להמשיך ולכעוס על בתי הקפה שנסגרים כל-כך מוקדם (הרי בדרך כלל זה בכלל לא מעניין אותי) ואתם יודעים מה? כמו שאני מכירה את עצמי של פעם, הייתי גם יכולה למצוא משהו להיטפל אליו אצל בן זוגי, כזה "שיצדיק" איזו השלכה של התיסכול עליו (בואו נודה, לפעמים בני זוג משמשים אותנו לכך…).
בחרתי שלא להיגרר לפרשנויות לא אפקטיביות, מה שעזר לי להרגיש אחרת ובכך הרגשתי שזכיתי.

בחרתי לעשות סריקה מהירה של "רשימת המצאי" שלי, אותו רשימה מכובדת של כל הדברים הטובים שיש בהולנד שלי. אחר-כך, שאלתי את עצמי באיזו הרגשה הייתי רוצה לסיים את יום הולדתי השנה והאם עמדת המתוסכלת והכעוסה תוביל לכך.

התשובה היתה ברורה, אך זה לא היה מייד. הייתי צריכה להתאמץ מעט כדי להגיע אליה (ויש פעמים שאני צריכה להתאמץ הרבה יותר). הייתי צריכה להתאמץ כדי לעצור את השטף האוטומטי של "אירוע – פרשנות – רגש – תגובה", שטף שיכול בהחלט לזכות בכינוי "חבלן של החיים". שטף שמוטבע במקומות הכי כמוסים של נפשנו ולמדנו להאמין שהוא חלק מהדי אן איי שלנו.
עצירת השטף האוטומטי, היא היא הצעד המכריע. אחריו באות שאר הבחירות.

נכון, צריך להתאמן ולתרגל וזה לא תמיד מצליח, אך ככל שאנחנו מתרגלים את עצמנו לעצור וככל שאנו שואלים את עצמנו יותר שאלות, כך אנו גם מבינים טוב יותר את המטרות והמניעים שלנו להתנהגות ולתגובה, גם אלה הסמויים מן העין. כאשר אנחנו מוכנים לתקשר איתם, אנחנו מגלים מה רבה ההשפעה שיש לתובנות מחודשות על בחירות חדשות.

כולנו יכולים להניף תמרור "עצור" בכל רגע ורגע וזוהי הבחירה החשובה מכולן. לא עוד כניעה לדפוסים האוטומטיים!
את הולנד שלי חגגתי. היכולת לעצור ולבחור היתה מתנה נפלאה ואת המתנה הזו אני רוצה לחלוק עם כולם.

*****
תמר צ’יש M.A. – פסיכותרפיסטית מוסמכת, קליניקה פרטית במרכז כפ"ס ובתל-אביב לטיפול וייעוץ אישי וזוגי; מפגשי "טנדו" ייחודיים קצרי מועד לזוגות; הדרכה ממוקדת למטפלים ומחנכים בעבודה עם טכניקות הבעתיות בטיפול ובהוראה.

טל’: 052-5054204, מייל: tamarachass@gmail.com