יום הולדת! כן, ביום ראשון הקרוב זה שוב קורה. כל שנה באותו תאריך וכל שנה לקראת ה- 15.5 אני נקראת אצל עצמי לסיכום שנתי.

התחושות והרגשות שעולים בי נעים בין גאווה ושייכות לתיסכול, חשש ודאגה. הם נעים על פני כל הקשת ומחשבות הסיכום שבראשי מפנות את תשומת לבי לכך שהשנה, לקראת יום הולדתי ה-58, אני בעצם עסוקה בטיול שלי בהולנד.

אני זוכרת את עצמי כנערה, מפליגה בדמיוני למחוזות קסומים ומשתעשעת בחלומות בהקיץ על איך ייראו חיי בעתיד. איך הכל שם הולך כמו שצריך, הכל מסתדר ומתאים. השלום מבפנים ומבחוץ כבר מזמן שוכן קבע ואין מקום לשום דאגה או תיסכול.

לפני כ-20 שנה פגשתי את הסיפור הבא, סיפורה של אם לילד עם צרכים מיוחדים. הסיפור מאוד נגע ללבי ובלא מעט מקרים השתמשתי בו. היום הוא שוב התפרץ לראשי והפעם הסכמתי לראות עד כמה הוא בעצם גם הסיפור שלי, בהבדלים גדולים כמובן. אולי זה בעצם סיפורם של רבים ואפילו סיפורה של המדינה שלנו. סיפור של חלום שהיה…

"ברוכים הבאים להולנד" מאת אמילי פרל קינגסלי:

לעיתים קרובות אני מתבקשת לתאר את החוויה של גידול ילד עם צרכים מיוחדים, כדי לנסות לעזור לאנשים רגילים שלא מכירים חוויה ייחודית זאת להבין, לנסות ולדעת מה ההרגשה. אז זה כך:

כשעומד להיוולד לכם תינוק, זה כמו לתכנן חופשה אגדית באיטליה. אתם קונים מפה וספר הדרכה ומתכננים תוכניות נפלאות של מה תעשו ולאן תלכו: הקולוסאום, הפסל של דוד, הגונדולות בוונציה…, אתם אפילו לומדים להגיד מספר משפטים באיטלקית, ואתם מתרגשים מאוד מהחוויה הצפויה לכם.

חסרי סבלנות אתם כבר להוטים לצאת, והנה מגיע היום המיוחל. נרגשים אתם אורזים מזוודות, יוצאים לדרך וכמה שעות אחר כך המטוס נוחת, והדיילת אומרת: "ברוכים הבאים להולנד".

"הולנד?" אתם שואלים, "מה זאת אומרת הולנד? אנחנו אמורים להגיע לאיטליה! כל חיינו חלמנו להגיע לאיטליה". אבל היה שינוי בתוכנית הטיסה, אתם בהולנד וכאן אתם צריכים להישאר.

הדבר החשוב הוא שלא הביאו אתכם למקום נורא או דוחה, מלא במגיפות, רעב או מחלות אחרות. זה רק שהגעתם למקום שונה. שונה מזה שתכננתם. עכשיו אתם צריכים לצאת ולקנות מדריך אחר, מפות אחרות, וללמוד מילים בשפה שונה. ואתם פוגשים אנשים שמעולם לא פגשתם בעבר. אכן מקום שונה. אולי איטי יותר מאיטליה, אולי פחות מהודר או ראוותני. אבל רק מקום אחר.

לאט אתם מתאוששים, לוקחים נשימה עמוקה ומתחילים להתבונן מסביב, ורואים שבהולנד יש טחנות רוח, ופרחים מרהיבים. בהולנד יש אפילו אמנים מפורסמים.

עדיין, אנשים שאתם פוגשים מסביב עסוקים בלנסוע ולחזור מאיטליה, מתארים איך בילו שם נפלא, ובשארית חייכם תמיד תאמרו: "כן, שם גם אנחנו היינו אמורים להיות, כך תכננו", והכאב על אותו חלום אבוד ילווה אתכם תמיד.

כך אמילי פרל קינגסלי ברגישות ובחכמה.

ובאשר לי? שנים רבות, לצד ההנאות, האתגרים, השמחות והעניין שסיפקה לי "הולנד", ביכיתי בתוכי את "איטליה".

תיסכול, שלא פעם גמל לכעס, היה אורח די קבוע גם כשהצלחתי להסוות אותו. אינסוף דברים טובים ומשמעותיים התרחשו בחיי ועדיין, הרגשתי שיותר מדי משאבים שלי מתבזבזים על ערגה ל"איטליה".

עד שהחלטתי שלא עוד ויצאתי לתור את "הולנד" מצויידת במשקפיים אחרים. משקפיים עם עדשות שמגדילות את אוצרותיה של "הולנד שלי" ומגמדות את חסרונותיה. משקפיים שמדגישים כמה דברים טובים ונפלאים יש בחיי ומכניסים לפרופורציות את האחרים.

אז זה לא ש"איטליה" לא קוסמת לי. אני עדיין שואפת להגיע אליה, אם לא היום אולי מחר, אך ביום ההולדת הזה, אני בוחרת לטייל בהולנד וליהנות ממכמניה.

אמרה לי פעם חברה, שאדם אמור לברך אחרים ביום הולדתו, כיוון ששערי שמיים פתוחים אז לקבל ולהיענות לברכותיו. איני יודעת אם זה כך, אך למקרה שכן, ברכתי היא לכל אחד מאיתנו, שגם אם באופן לא מתוכנן נמצא את עצמנו בהולנד (אל דאגה, החיים מזמנים אותנו אליה בלי סוף), שתמיד נזכור שבידינו האפשרות לגלות כמה נפלאות יש בה.

ובמילים הללו מסיימת אמילי פרל: "הנקודה החשובה היא, שאם תבזבזו את חייכם בלהתאבל על חלום שלא יתגשם, לעולם לא תוכלו לראות וליהנות מכל הדברים הנפלאים והייחודיים שיש להולנד להציע לכם…"

*****
תמר צ’יש M.A. – פסיכותרפיסטית מוסמכת, קליניקה פרטית במרכז כפ"ס ובתל-אביב לטיפול וייעוץ אישי וזוגי; מפגשי "טנדו" ייחודיים קצרי מועד לזוגות; הדרכה ממוקדת למטפלים ומחנכים בעבודה עם טכניקות הבעתיות בטיפול ובהוראה.

טל’: 052-5054204, מייל: tamarachass@gmail.com