שני תלמידי כיתה י"ב מבית הספר תיכון הרצוג בעיר כפר סבא אשר לומדים במגמת גיאוגרפיה רמת 5 יח’ זכו במקום ראשון בתחרות עירוטופ מטעם המועצה לישראל יפה. הזכייה הינה חלק ממסורת בית ספרית ארוכת שנים בה זוכים תלמדי תיכון הרצוג במגוון עבודות חקר בנושאים מגוונים. השנה זכו התלמידים ערן לוין ואנטון סמורודינוב ואף קיבלו ציון לשבח מטעם חבר השופטים על עבודת החקר העוסקת בתחום החדשני ‘השפעת פינוי בינוי בגישה הפרויקטאלית על המרקם החברתי בכפר סבא’.

נציגים מטעם המועצה לישראל יפה הגיעו לתיכון הרצוג בכדי להעניק באופן אישי לתלמידים את תעודת הזכייה. בתחרות התמודדו כ 40 בתי מרחבי הארץ במסגרתה מגישים התלמידים עבודות חקר בנושאים איכות סביבה, קיימות, בינוי ושנואים נוספים. התחרות הינה כחלק מעידוד המצוינות אותו עורכת ‘המועצה לישראל יפה’ .

את העבודה הנוכחית "השפעת פינוי בינוי בגישה הפרויקטאלית על המרקם החברתי בשכונת "תקומה" בכפר סבא" כתבו התלמידים ערן לוין ואנטון סמורודינוב בהנחיית המורה לגיאוגרפיה ד"ר רוית גולדהבר ובמסגרת ‘המועצה לישראל יפה’. העבודה קצרה שבחים רבים וזכתה בציון ‘מעולה’. כחלק מעידוד המצוינות עורכת ‘המועצה לישראל יפה’ תחרות בין עבודות חקר שנכתבות במגמות הגיאוגרפיה השונות בבתי הספר בארץ ומתוך כ-1200 תלמידים שהשתתפו בתחרות זכתה העבודה של ערן לוין ואנטון סמורודינוב במקום הראשון. בין שיקולי השופטים לזכות את העבודה במקום הראשון היו מקוריות נושא העבודה, רלוונטיות הנושא לחיי היומיום, רמת חשיבה גבוהה ויצירתיות יוצאת דופן.

למידה באמצעות עבודת חקר, היא חלק משינוי מקיף בדרכי ההוראה, הלמידה וההערכה אותו מוביל משרד החינוך בשנתיים האחרונות. השינוי כרוך במעבר מלמידה המדגישה שינון של מידע, ללמידה משמעותית, המדגישה פיתוח הבנה מעמיקה של תכנים ויכולות למידה וחשיבה. כתיבת עבודת חקר דורשת מהתלמידים לפתח יכולת חשיבה ברמה גבוהה, שתאפשר להם להבנות ידע חדש באופן עצמאי תוך הפעלת חשיבה ביקורתית ויצירתית, מפתחת כישורים לעבודת צוות, מעודדת סקרנות טבעית ומביאה לידי ביטוי את היכולות של כל התלמידים. יכולת זו תסייע להם בעתיד להתאים את עצמם למציאות משתנה ולקבל החלטות שקולות.

מגמת גיאוגרפיה בתיכון הרצוג הטמיעה את השינוי בתכנית הלימודים ומזה ארבע שנים כותבים תלמידי המגמה עבודת חקר בנושא אקטואלי המעניין אותם הקשור לתכנון ופתוח הסביבה העירונית בעיר כפר סבא בראייה בת קיימא.

העבודה עוסקת בהשפעה של פרויקט פינוי בינוי בגישה ‘הפרויקטאלית’ בשכונת ”תקומה” בכפר סבא על המרקם החברתי בה וכתוצאה מכך על חיי הקהילה שבה. התלמידים ערן לוין ואנטון סמורודינוב בחרו בנושא זה מכיוון שהוא אקטואלי לחייו של אנטון: דודתו מתגוררת בשכונה זו. הדודה שיתפה את אחיינה בשלבי התהליך של פרוייקט הפינוי בינוי וכן בחששות שלה ושל שכניה מעתיד חיי הקהילה במקום לאחר ששכונתם תהרס ותבנה מחדש.

רוב תושבי השכונה מתגוררים בשכונה תקופה ארוכה של קרוב לארבעים שנה ויש להם יחסי שכנות קרובים וטובים ‘כמו משפחה’ והם מעורים בחיי השכנים. התושבים מבינים כי לתכנית מטרה חיובית לשנות את המרחב הקיים ולהפוך את התשתיות שבו ואת המגורים למודרניים וחדישים. הפיתוח ייטיב את סביבת המגורים ויביא לעליה באיכות חייהם, יעלה את הערך הנדל"ני של הנכסים וכן יכניס דור המשך לשכונה. יחד עם זאת, לשינוי הדרסטי יש גם השלכות על חיי הקהילה של תושביה, שרובם משתייכים למעמד סוציו-כלכלי בינוני ונמוך ורבים מהם מבוגרים בודדים או עריריים שגרים בשכונה מרבית חייהם הבוגרים (40 שנה ויותר). השינוי עשוי לערער את חיי הקהילה במקום כיוון שרבים מהדיירים לא יוכלו להמשיך להתגורר במקום בשל עלויות אחזקה כלכליות גבוהות והם יאלצו למצוא שכונות זולות אחרות להגר אליהן. בגילם המתקדם ולאחר שנים של חיים באותו מקום המעבר מהשכונה עשוי לפגוע בהם. הדבר משול לעקירת עץ בן 40 שנה ונטיעתו במקום אחר. קרוב לוודאי שהעץ לא יתאקלם ויש סיכוי רב שהוא יפגע ואולי ימות.

אנטון וערן רצו לבדוק מה חושבים תושבי השכונה על תהליכי הפיתוח והתכנון המרחבי שהם עתידים לחוות והאם הם חושבים שיהיו לתהליכים אלו השפעה על הסביבה העירונית בה הם חיים הן מבחינת איכות חייהם והן מבחינת חיי הקהילה שלהם.

לצורך חקירת הנושא התלמידים קראו וסכמו ספרות גיאוגרפית מדעית על שימושי קרקע ותהליכי התחדשות עירונית, על מרקם חברתי, רוח המקום, שיתוף הציבור ושקיפות סביבתית, ועל הפרויקט עצמו בשכונת ”תקומה”. בהמשך חילקו 30 שאלונים לתושבים הגרים בשכונה וראיינו נציגת ועד בניין בשכונת ”תקומה”. תוצאות המחקר איששו חלקית את הקשר בין הפרויקט פינוי בינוי בגישה ‘הפרויקטאלית’ להשפעה על המרקם החברתי בשכונה וכתוצאה מכך על חיי הקהילה שבה. מסקנתם היא שקיים קשר חיובי-בינוני בין פרויקט פינוי בינוי בגישה ‘הפרויקטאלית’ בשכונת ”תקומה” לבין המרקם החברתי העתידי בה ולפיכך ניתן לומר כי הוא ישנה את הרכב האוכלוסייה וישפיע על חיי הקהילה במתכונתם הנוכחית.