בית המשפט העליון דחה ערעור של אדם שנידון ל-3 שנות מאסר בגין מעורבותו בחמישה מעשי שוד של טלפונים סלולריים מקטינים כבני 15-14. בית המשפט קבע, כי אין לראות בגניבה ובשוד של טלפון סלולרי עבירת רכוש "רגילה", ולפיכך קיימת מגמת להחמיר את הענישה בעבירות אלה.
במקרה זה, מדובר במעשים שבוצעו כאשר המערער נוהג ברכב ושותפו למעשה מבצע את חטיפת הטלפון הסלולרי מידי הקורבן. באחת הפעמים, כאשר המערער החל בנסיעה מהירה ברכב כשדלת הרכב פתוחה, על מנת להסתלק מהמקום, נחבל הקטין-הקורבן מדלת הרכב.
בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות ודחה את ערעור הנאשם על חומרת העונש, תוך שבפסק הדין נקבע שוב כי חטיפת טלפונים סלולריים מידיהם של אזרחים תמימים הפכה ל"מכת מדינה".
בפסק הדין נכתב, כי "גניבה ושוד של טלפון סלולרי אינם כגניבה ושוד של כסף או של חפץ אחר. הסמארטפון הפך זה מכבר לידידו הטוב של האדם. דומה כי לא תהא זו הפרזה לומר כי בטלפון הסלולרי טמון סיפור חייו של האדם בהאידנא, באשר אצורים בתוכו רגעים וזיכרונות משמעותיים מחייו של אדם, לצד מידע ופרטים חיוניים לתפקודו היומיומי – תמונות של עצמו ושל יקיריו, כתובות ומספרי טלפון של קרובים ומכרים, יומן, פתקי תזכורות ולוח שנה, ועוד. לא כל אדם מגבה את תוכן המכשיר ב’ענן’ ושחזור הפרטים לעיתים אינו אפשרי ולעיתים כרוך במשאבי זמן וממון".
עוד נכתב בפסק הדין: "בין אם הדבר רצוי ובין אם לאו, לא ניתן להתכחש למעמד שתפס הסמארטפון בחיי חלקים נכבדים בציבור. כאמור, הסמארטפון משמש גם כמחשב, גם כמצלמה, גם כטלפון ועוד פונקציות רבות, בגינם נתפס המכשיר בעיני רבים ל’צינור’ אל העולם שבחוץ, ואף לפלטפורמה באמצעותה אנשים מנהלים מערכות יחסים חברתיות… יש להכיר בכך שאובדן טלפון סלולארי, על אחת כמה וכמה גניבה של טלפון סלולרי, עשויה לגרום לקורבן תופעות של אי-שקט ודחק… נוסף על אובדן הנגישות והחרדה המתלווה לכך, גניבת טלפון סלולרי מהווה גם חדירה למתחם פרטי ביותר של האדם. הסמארטפון הוא מעין כספת ניידת המכילה תמונות, לעיתים תמונות רגישות, התכתבויות אישיות ומידע פרטי, ולעיתים אף סודי, אשר מעצימים את החרדה מן הגניבה… גם בהנחה שהגנב הישראלי הממוצע אינו מעוניין בתוכנו של המכשיר הסלולרי, די בידיעה כי הגניבה עלולה להביא גם לסחיטה או להפצת מידע ותוכן אישי ורגיש, כדי להעצים את החרדה ואת תחושת אובדן השליטה של קורבן הגניבה".
המדינה יוצגה בערעור ע"י עו"ד שרית משגב מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.
