ניר קריסטל העביר את המסר הבא לציבור: 

1. מהו התיעול ?
המונח "תיעול" מתייחס לתעלות ניקוז מי הגשמים הפרוסות בכל רחבי העיר. האחריות לתשתיות אלה חלה על הרשות המקומית כלומר העריה. (להבדיל מתשתיות ביוב שבאחריות תאגיד המים וזהו מס נפרד לחלוטין).

2. מהו "היטל התיעול" וכיצד נוצר?
לפני שנים הכינה עיריית רעננה תכנית תיעול רב שנתית המתייחסת לצורכי התיעול ברחבי העיר כולה.
החוק בישראל קובע שאת עלות ביצוע התיעול ניתן לגבות מהתושבים, זהו "היטל תיעול".
היטל התיעול נשמר בקרן מיוחדת והשימוש בכספים הללו יכול להיות אך ורק לצרכי התיעול.

3. כמה גובים מאיתנו עכשיו ומדוע?
ברעננה, גבו בשנים שעברו מתושבי העיר 53% מעלויות תכנית התיעול הכוללת.
הגביה הנוכחית היא בהיקף של 15% נוספים מהתכנית, סכום הגביה הנוכחית כ – 50 מליוני שקלים. ההוצאות המתוכננות כרגע לדברי העריה הן בגובה של 42 מליוני שקלים.

4. על מה אם כך המחאה?
העיר הולכרת בקרוב לשגשוג כלכלי. לכן…יש לנו עכשיו הזדמנות מיוחדת למקור תקציבי אחר, במקום לגבות מהתושבים. זו הזדמנות שאין לנו תמיד והיא בניית שכונה חדשה בעיר. להזדמנות הזו קוראים "שכונת נווה זמר".
היטלי ההשבחה והפיתוח של שכונת נווה זמר, יכניסו לקופת העריה בשנים הקרובות למעלה ממיליארד ₪. ה"רווח" שיישאר בקופה העירונית יהיה בגובה כמה מאות מיליוני שקלים (הכנסות פחות הוצאות הנדרשות לפיתוח השכונה, כמו כבישים, בתי ספר, תשתית פינוי האשפה ועוד). הרווחים הללו מיועדים לפיתוח וקידום פרוייקטים בכל רחבי העיר ומתוכם ניתן יהיה גם להשתמש לצורך הוצאות התיעול, (ואין בכלל ויכוח על הצורך לבצע את העבודות).
אלה רווחים שיהיו בידינו בעוד מספר שנים קצרות, כיוון שהיום מוציאים כסף על הקמת תשתיות לכל השכונה, אך ככל שנעניק עוד היתרים להתחלות בניה בשכונה, ייכנסו עוד הכנסות ולבסוף יישאר בידינו הרווח. הרווח הזה יכול לשמש כמקור המימון של עבודות התיעול.
א. בזמן בו יוקר המחייה בשיא, אפשר להתחשב יותר בתושבי העיר.
כל החלופות והבקשות שהוצעו לעיריית רעננה נדחו !!!
את העבודות צריך לבצע וצריך לשלם אותן כמובן. הרווחים יהיו רק בעוד כמה שנים ולכן הצעתי לעיריית רעננה מספר חלופות :
• לדחות את הקמת הספורטק החדש של נווה זמר בשנתיים בעלות של 21 מליוני שקלים ובכך לממן 50% מההוצאה הנדרשת (42 מליוני שקלים סך ההוצאה). כלומר חצי מהעלות תתפנה לעריה והספורטק החדש יכול להיות מוקם בעוד שנתיים, כאשר חלק גדול יותר בשכונה יתאכלס. לדעתי לא חייבים להעמיד ספורטק חדש כבר היום כשרק ניתנו היתרי בניה לשליש מהשכונה בזמן שבדיוק מעבר לרחוב ויצמן, יש כיום ספורטק רחב ידיים. הצעה זו נדחתה על ידי העיריה.
• הצעתי לקחת הלוואת גישור, כיוון שאנו יודעים שיהיה אפשר להחזיר אותה מהרווחים העתידיים, עלות המימון להלוואת גישור (הריבית), תהיה נמוכה בהרבה לתושבי העיר ( כ – 1.7 מליוני שקלים לעומת 50 מליוני השקלים שגובים מאיתנו כיום). גם הצעה זו נדחתה על ידי העריה.
• לבסוף כפשרה אחרונה הצעתי שיגבו את ההיטל, אבל שיפרסו אותו לכל תושבי העיר על פני 5 שנים במקום על פני שנתיים שנקבעו בישיבת המועצה. גם הצעה זו נדחתה לצערי הרב על ידי העריה.
לצערי, בעידן בו יוקר המחיה בשיא (מחאת הקוטג’ ורשתות השיווק, יוקר הדיור, מחירי הדלק וכד’), אפשר ונכון היה להתחשב יותר בציבור הרענני, במיוחד כאשר כולנו יודעים שהעיר הולכת לתקופה של שגשוג כלכלי בעתיד הקרוב…שגשוג שלא היה כבר שנים רבות והוא בזכות הקמת השכונה החדשה.
אני מאמין בכל ליבי שאפשר היה לנהוג אחרת ולהקל על תושבי רעננה.
חשוב לי להבהיר שזו אינה מחאה פוליטית, אני חבר מועצה בהתנדבות מלאה ומעריך מאד את ראש העיר, על אף היותי באופוזיציה. עדיין רב המשותף על המפריד בינינו.
אך בנושא זה, אני חלוק לחלוטין על עמדת העריה וכנציג ציבור מחובתי לומר זאת לכם חבריי הרעננים ולהילחם על דעותיי למענכם. זהו עניין כלכלי-חברתי. ההיטל מאד יקר, וראוי היה להקל על תושבי רעננה. אמשיך לפעול יחד עם חברי חיים ברוידא ועם יתר אלה המאמינים כי טענותינו צודקות למען ביטול היטל התיעול". 

תגובת עיריית רעננה: "מתוך אחריות לתשתיות הניקוז והתיעול של העיר וכחלק מתוכנית אב עירונית, יוצאת העירייה למהלך של שיפוץ ושיפור תעלות הניקוז. תכלית מהלכים אלה היא מניעת שטפונות והצפות. שמירה על פעילות תקינה של תשתית זו היא חובתנו, ואין אפשרות לדחות את המהלך או לקיימו במתכונת מצומצמת יותר.