כשאתה בעמדת המקשיב מתחולל קסם – היכנסו להיות חלק ממנו

אייהו מרשם הקסם לתקשורת יעילה: כל שיחה יכולה להיות יעילה, גם כשאינה נעימה, אך עלינו להכיר מלכתחילה בעקרונות של שוויון, כבוד הדדי, סובייקטיביות, בחירה והקשבה פעילה. שמירתם מייצרת מרחב שיחה בטוח, בו יש מקום לפתיחות, לאותנטיות, לכנות ואף לישירות.

מה זה אומר ואיך עושים את זה? בואו נצא אל חלקה השני של הסדנא שלנו:

קל לדבר על שוויון, לא תמיד קל להתנהג אותו. כל בני האדם שווים ושום תואר, עיסוק, מצב כלכלי וכד' אינם מקנים למי מאיתנו, לגיטימציה לעליונות. כשווים, לכולנו הזכות לכבוד בכל תחום ובכל מצב.

אתה ואני איננו 'אחד'. כאנשים שונים ונפרדים נמצא וודאי לא פעם שאיננו חושבים או מגיבים באותה צורה ולא פעם ההבדל בינינו יפריע למי מאיתנו. היה ונסכים עם עיקרון הסובייקטיביות, נוכל לכבד זה את עמדתו של זה ולקבל את השונות.

לכל אחד מאיתנו הזכות והאפשרות לבחור איך לפרש סיטואציות, איך להרגיש ואיך להגיב ולפעול. משמע, יש לי זכות לבחור מה שנכון ומתאים לי, גם כאשר זה לא לגמרי מתאים ונכון לך. אין לי זכות לפגוע בך, בשל בחירותיי.

הקשבה פעילה ותשומת לב מכוונת הן תנאי להשגת אפקטיביות בתקשורת ולשם כך דרוש מרחב פנוי מגירויים מתחרים. הקשבה פעילה מצריכה התגברות על מחסומי הקשבה אשר עשויים לצוץ ולעלות בכל נקודת זמן. יהיו אלה מחסומים חיצוניים (טלוויזיה, טלפון, ילדים ברקע) או פנימיים (למשל: שמיעה סלקטיבית ומוטה – אני שומע מה שאני רוצה לשמוע ומתעלם ממה שסותר את השקפתי, דעות קדומות, סטיגמות, פערים תרבותיים, שפת גוף של האחר, או פשוט עייפות, טרדות וכד').

כשאני בעמדת המקשיב, אני…

מתעניין באמת ומוודא שאני מבין לעומק את מקומו של הדובר. עמימות וערפל מקשים על התנועה.

שומר על "ראש פתוח" גם כאשר הנאמר אינו תואם את דעותיי ועמדותיי.

מנהל ומווסת רגשות העולים תוך כדי הקשבה, כדי שלא ישלטו בי. נשימות עמוקות ואיטיות עוזרות מאוד, שתיית מים וכד'.

ממתין לתורי לדבר גם כאשר נדרש לכך מאמץ מכוון.

נמנע מהערות ביניים ובמיוחד משימוש בציניות.

ערני למבע פנים ולמחוות גופניות שלי ושל הדובר. הם מקפלים בתוכם מסרים חשובים.

כשאני בעמדת הדובר, אני…

ממוקד וענייני, על-מנת שהעיקר לא ייבלע בתוך מלל מעמיס ומבלבל.

מתחיל באמירה חיובית, מעודדת ומחזקת לבן-שיחי. חשוב שיידע שאני רואה גם את החלקים הללו.

מתמקד בעובדות ובמקום הסובייקטיבי שלי מולן. משתף בתחושות, במחשבות, וברגשות. הדברים נשמעים הרבה יותר בנחת כאשר אני מדבר עלי.

נמנע מהכללות. מילים כמו 'תמיד', 'כל הזמן', 'אף פעם' חוסמות הקשבה. ניתן להחליפן ב'לא מעט פעמים…', 'במרבית המקרים…' וכיו"ב.

נותן דוגמא רלוונטית ועכשווית ונמנע מלשלוף דוגמאות היסטוריות מ'הארכיון'. הבאת ההיסטוריה נותנת אולי תחושה של כוח ו"בסיס ראייתי", אך היא יוצרת הצפה ומרחיקה מלהתמקד בעיקר.

נמנע מלהגדיר את האחר או את התנהגותו. החוויה האישית שלי, גם כאשר היא קשה, אינה הצדקה להגדרת האחר, למשל כמגעיל, דורסני, מעצבן וכד'. לכן, במקום לומר: "אתה ממש אדם דורסני" אמור: "היה לי קשה מאוד, הרגשתי ממש נדרס/ת תחתיך". העובדה שכך הרגשתי אינה הופכת את האחר ל"אשם" בכך.

נמנע ממתן הוראות והצבת דרישות. הרי הרעיון המרכזי הוא הגעה משותפת להסכמה על דרך ההמשך.

בואו נצא לדרך ונהפוך את התקשורת בינינו לאפקטיבית!

עם הערכה בידינו, מה שנותר הוא התחייבות להשקיע כל מאמץ שנדרש עם הרבה רגישות, התמדה ועקביות. אחרי הכל, מי לא רוצה מערכות יחסים מהנות ומספקות, בהן יש לו מקום, ערך וכבוד?

תמר צ'יש M.A. – פסיכותרפיסטית מוסמכת, בעלת קליניקה פרטית במרכז כפ"ס וברמת-אביב לטיפול וייעוץ אישי וזוגי מפגשי "טנדו" ייחודיים קצרי מועד לזוגות, הדרכה ממוקדת למטפלים ומחנכים בעבודה עם טכניקות הבעתיות בטיפול ובהוראה.

עובדת בגישה אינטגרטיבית עם דגש על פסיכותרפיה ממוקדת בגישה מערכתית-הוליסטית, הגישה האדלריאנית ושילוב מודלים הבעתיים;

מרצה במכללת רידמן; מנחת קבוצות מוסמכת; יועצת ומנחה בתחום המיני-חברתי (סדנאות, הרצאות וייעוץ אישי); מאמנת מוסמכת; דוברת שפת סימנים ישראלית.
בעלת ניסיון בייעוץ וטיפול רגשי-נפשי לחולי טרשת נפוצה ובני משפחותיהם.

טל': 052-5054204, מייל: tamarachass@gmail.com

שיתוף ב facebook
שתף
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב print
הדפס
שיתוף ב email
אימיל

תגובות