“…וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה” [בראשית ל”ז 14]. אם קיימת פורענות-שכם היא המקום המזומן לכך. אולי טבוע הדבר בנופה, בעברה, בטיב אנשיה או במיקומה במוקד האסטרטגי של ארץ ישראל , אשר בגין כך כונתה על ידי אולברייט:”הבירה הבלתי מוכתרת של ארץ ישראל”. פורענות.פרשת עינוי דינה, מכירת יוסף, פילוג הממלכה …. כל אלה-בשכם. לאחר כל אלה קבעו חז”ל:”מקום מזומן לפורענות, בשכם…” [בבלי , סנהדרין ק”ב].הוסף על כך את המאבק התמידי , הגלוי והסמוי בין שכם לירושלים, בין יהודה לישראל, ובין שומרונים ליהודים, כאשר שכם מהווה מוקד הפילוג והתסיסה. ניגודים. מול סלע המחלוקת , ניצבת האחדות:שכם אחד באים בני ישראל למעמד הברכה והקללה בעיר. כבר יעקב מגיע אל “שלם עיר שכם” [בראשית , ל”ג 18]. אל מול הפורענות ניצבת האחדות עם “גורמי משיכה” ליישוב יהודי:מרכזיות בקורות העם, עיר ברכה וקללה, קבר יוסף… ביין פורענות לאחדות נתבלבל גם פירוש שמה. אחד העולים פירש את השם הערבי נבלוס [הוא שיבוש השם “ניאפוליס”-עיר חדשה ביוונית]:”והעיר שכם, הנקראת נבלוש, לציין המעשה , כי נבלה עשה בישראל”. בין פורענות לאחדות-עומדת המציאות. [פרשה ארץ ישראלית, כהן מאיר].