אור היא האחות הגדולה בין השניים, היא בת 21, והתגייסה למסלול זה לפני כשלוש שנים. כשאופק, אחיה הקטן התלבט על התפקיד אליו הוא מעוניין להתגייס, אחותו ידעה שזה המסלול שמתאים לו, וכך אכן קרה – אופק התגייס לא מזמן לאותו המסלול בעקבותיה.
אור התגייסה בינואר 2016 למסלול הייעודי לקצונה של חיל משאבי האנוש. את ההכשרה היא עשתה בבה”ד 11- בית הספר למקצועות משאבי האנוש, שנמצא בעיר הבה”דים. ההכשרה ארכה כחודשיים וחצי, ובסיומה היא שובצה בתור מש”קית משא”ן מילואים במחוז דן של פיקוד העורף.
במחוז דן היא הייתה תקופה של כחמישה חודשים, ועל התקופה שהייתה שם היא מספרת: “כשהגעתי לתפקיד ולמשרד, לא הייתה בו קצינה באותה תקופה. בשלב מסוים, בשל הנסיבות וההכשרה שעשיתי, הגעתי למצב שאני מתפקדת בתור המפקדת של המשרד. במסגרת התפקיד, יצא לי להיות בקשר ישיר מול המג”דים, ובזמנים מסוימים היו תחתי כמעט 600 חיילי מילואים. הגעתי למשרד ישר מהטירונות, ואני מרגישה שבעצם לא הספקתי להיות חיילת רגילה. עוד לפני שהספקתי ללמוד את העבודה שלי באופן הבסיסי ביותר, כבר למדתי מהי אחריות, ואיך לנהל משרד בעצמי. התפקיד שלי הוא תפקיד מאתגר. אני צריכה לזמן לצבא אזרחים שהרבה פעמים נמצאים כבר באמצע החיים, לרב עם עסק, משפחה, ולהחזיר אותם לצבא. עם כל האתגרים, העבודה, והעומס נהניתי מהתקופה הזו מאוד ואני שמחה שהתחלתי את התפקיד בצורה שבה הוא התחיל.”
לאחר חצי שנה במחוז, אור יצאה אור לקורס קצינים שארך יחד עם ההשלמה בערך כחמישה חודשים. קורס הקצינים נערך בבה”ד 1, וההשלמה נערכה בבה”ד 11. על תקופת הקורס, והצורה שבה הוא השפיע עליה, אור מספרת: “בהד 1 זה מקום שמאוד ממלא ומעצב אותך. הגעתי עם ערכים מאוד ברורים מהבית ומתחילת השירות שלי, ובתקופה שעברתי בבה”ד הם התעצמו והתבססו אצלי עוד יותר. היו לי חששות לקראת היציאה לקצונה, אך למרות כל הקשיים שפחדתי שיהיו לי, וגם כשנתקלתי בהם, ידעתי שאלך על זה בכל הכוח, וכך עשיתי. קורס הקצינים הוא תקופה לא פשוטה, יש הרבה מאוד לימודים ועבודה ומעט שעות שינה. אחד הדברים שיותר התחברתי אליהם בבה”ד הוא העובדה שמפקדי הצוותים שם מראים לך את כל האמת בפרצוף – גם את הדברים שטובים בך, וגם את אלו שפחות, זה מלמד אותך המון. יצא לנו להיפגש עם המון אנשים חשובים, וללמוד מהם הרבה, בזכותם אני סיגלתי לעצמי את דמות המפקדת שאני רוצה להיות בעצמי.”
בסוף ההשלמה אור שובצה בתור מפקדת צוות ב”קורס פיקוד זוטר”. היא הייתה מפקדת ארבעה חודשים וקודמה לתפקיד סמ”פ, היא מספרת: “זו תקופה מדהימה אבל גם מאוד מאתגרת. למדתי המון על פיקוד ועל הדרך שבה אני רוצה להוביל את החיילים שלי”. בתפקיד הזה היא הייתה כשמונה חודשים.
לקראת סיום תפקידה ב”קורס הפיקוד הזוטר” היא הלכה למספר ראיונות לתפקידי המשך, בידיעה שהיא רוצה להמשיך לעסוק בפאן הפיקודי. בין התפקידים אליהם התראיינה, היה גם התפקיד ראש צוות ברק, במרכז השירות הטלפוני של מיטב, התפקיד אליו הגיעה אחרי שסיימה את תפקידה בתור סמ”פ.
מרכז השירות של מיטב הוא המרכז שנותן שירות לכלל המיועדים לשירות בטחוני. הוא מתחלק לשניים – המוקד הטלפוני, והמוקד הדיגיטלי. המוקד הטלפוני נותן מענה בזמן אמת לאלפי שיחות ביום. המוקד הדיגיטלי, מקבל פניות כתובות בפייסבבוק, במיילים, ובאתר “מתגייסים”, מספר הפניות יכול להגיע לאלפי פניות ביום. הנציגים במרכז השירות של מיטב עובדים קשה מאוד, ומגיעים להספקים טובים, כאשר השאיפה המרכזית היא טיפול בפניה עד 48 שעות.
אור מספרת על המעבר לתפקיד השונה כי: “המלש”בים (מיועדים לשירות בטחוני) זה עולם שתמיד עניין אותי מאוד. זו הזדמנות לעבוד לעבוד עם משהו קצת אחר מכלל הצבא הגדול. זה תפקיד מאוד חשוב, והוא מאתגר לא פחות מהתפקידים שעשיתי לפני, עם עומס מסוג שונה. הרבה חיילים שנמצאים תחת אחריותי, ואני מרגישה שבאיזשהו מקום גם המלש”בים. חשוב לי מאוד לשים לב לכל אחד מהחיילים שלי, גם אם יש לי הרבה חיילים.”
היא שירתה עשרה חודשים בתור ראש צוות ברק, וקודמה לפני כחודשיים לתפקיד בו היא נמצאת כיום – מפקדת המוקד הדיגיטלי במרכז השירות של מיטב.
לא מזמן התגייס אופק, אחיה של אור, לאותו המסלול אליו התגייסה לפני כשלוש שנים – המסלול הייעודי לקצונה בחיל משאבי האנוש. הוא קיבל את המיונים למסלול הזה, והיא כמובן המליצה: “הוא ילד מנהיג ומוביל, אני רואה בו את דמות המפקד. המלצתי לו מאוד על מסלול כי ידעתי שזה יתרום לו ויתן לו הרבה כלים להמשך”.
לפני גיוסו לצה”ל, אופק שיחק כדורסל בליגת התיכונים בנבחרת העיר, תקופה של כשלוש שנים.
תחילה הוא ניסה להתגייס לצה”ל בתור ספורטאי מצטיין, אך בו זמנית הוא קיבל את המיונים ההתחלתיים לתפקיד במסלול הייעודי לקצונה. על בחירתו ללכת בכל זאת למסלול בחיל משאבי האנוש הוא מספר: “לא ידעתי אם אני רוצה קרבי או לא, אבל אחותי המליצה לי לעשות מיון אחד אז הלכתי אליו ונהניתי מאוד. הבנתי שזה יותר מעניין אותי ממה שחשבתי, ואני שמח שהקשבתי לה.”
אחרי המיון אופק הבין שזה התפקיד שהוא מעוניין לעשות, כמו אחותו הגדולה: “אחותי סיפרה לי הרבה דברים טובים על המסלול. אהבתי את המנהיגות הצעירה, נהניתי להוביל, ולשכנע, הבנתי שמדובר בתפקיד שיכול לעזור לי גם באזרחות.”
כשאופק נשאל על הקשר שלו עם אחותו לאחר שגילה כי הם הולכים לשרת באותו התפקיד הוא מספר: “יוצא לי לדבר עם אחותי הרבה על הצבא. אני מכוון בדיוק למסלול שהיא עשתה ואני רוצה להגיע רחוק כמוה. עברתי יחד איתה את הטקסים שעשתה, את סיומי הקורס, פגשתי אנשים מדהימים שמשרתים אתה, ואני מקווה שגם אני אהנה מהתפקיד כמו שהיא נהנית.”
על גיוסו הטרי והמחשבות לקראת הגיוס הוא משתף: “אחרי תקופה ארוכה של חופש, אני נכנס לשגרה חדשה. אני אקום כל בוקר, ואעמוד מול המפקדים שלי. אני מרגיש טוב ובטוח בעצמי, מקווה מאוד להגיע למקום טוב.”
