במסגרת דיוני בית המשפט בנושא כתב האישום שהוגש כנגד יהודה בן חמו, ראש עיריית כפר סבא לשעבר, הגיעו עובדי עיריית כפר סבא להעיד במהלך הדיונים בבית המשפט המחוזי בלוד. עדותה של אם הבית, צביה צורף נחשפת כאן לראשונה.
מאת: אירית מרק
העדה, גב’ צורף: אני אם בית בלשכה. מנקה מגישה קפה תה.
ת: בלשכה של ראש העיר לשעבר יהודה בן חמו שהיה.
ש: אוקי והיום את באותו,
ת: אני עדיין באותו תפקיד כן.
ש: אוקי. מה את יודעת לספר לנו ככל שאת יודעת על תווי קנייה שהתקבלו בלשכת ראש העיר בתקופת כהונתו של י הודה בן חמו?
ת: תקשיבי לא התערבבתי, את יכולה להגיד. אני לא יודעת כלום על תווי קנייה. מה שאני עשיתי אני יכולה להגיד שאני שלחו אותי פעמיים בשנה חזי ברזני שלח אותי ליינות ביתן לקחת משם 25 אלף שקל, לקחתי, הבאתי את זה, החתימו אותי. לא זוכרת אם כל הזמן אבל חתמתי. והבאתי את זה לחזי ברזני.
ש: 25 אלף שקלים באיזה אופן? מזומן?
ת: לא במזומן בתלושים רק בתלושים.
ש: אוקי, תודה. אמרת פעמים בשנה,
ת: זה פסח וזה ראש השנה.
ש: תודה. ממי היית מקבלת ביינות ביתן?
ת: תמי, בחורה בשם תמי.
ש: אוקי, נקבת בסכום איך את יודעת אותו?
ת: כי הוא אמר לי, גם ספרה לידי.
ש: תודה.
ת: כן היא ספרה לידי את הכסף וחתמתי שקיבלתי.
ש: איזה קשר נוסף יש לך לסניף של יינות ביתן בכפר סבא? מעבר לה זה שהלכת להביא,
ת: לא, מה זאת אומרת איזה? למה את מתכוונת?
ש: מישהו שקשור אליך שקשור לסניף? עבד שם? או עובד?
ת: לא, שמישהו עבד? אולי אני לא מבינה את השאלה שלך. אני מכירה את תמי מזה שלקחתי כסף ממנה.
ש: לסניף יש לך עוד איזה קשר לסניף יינות ביתן בכפר סבא?
ת: לא.
ש: סיפרת בחקירה שהבת,
עו”ד אוחיון: יש לזה קשר למשפט שהבת שלה עבדה שם?
העדה, גב’ צורף: שהבת שלי? מה קשור אחד לשני? לא קשור בכלל.
עו”ד אוחיון: איך זה קשור למשפט?
העדה, גב’ צורף: אין קשר.
עו”ד נחמן: לא, אוקי.
העדה, גב’ צורף: אני אפילו שכחתי שהיא עבדה שם ממש אין קשר ממש לא, כבר הספקתי לשכוח שהיא עבדה שם.
ש: אוקי, אחרי שקיבלת את התווים מתמי מה עשית איתם?
ת: הבאתי לחזי ברזני למשרד ואם הוא לא היה יש לו מגירה שמתי במגירה ונעלתי את החדר. ואף אחד לא יכול להיכנס רק לו מפתח ולי.
ש: אוקי. מה את יודעת ככל שאת יודעת לגבי מה קרה עם אותם תווי קניה לאחר מכן לאחרי שהיית מביאה אותם לחזי.
עו”ד אוחיון: אם היא יודעת,
עו”ד שרגנהיים: כך היא שאלה גם.
עו”ד אוחיון: לא, לאדם מן הישוב יודע בשבילו זה גם מה הוא שמע,
כב’ הש’ קובו: מה שאת יודעת מידיעה אישית שלך.
עו”ד אוחיון: מה שראית, עשית, כן.
העדה, גב’ צורף: מה שאני ראיתי שאנשים שבאו אנשים נזקקים שהוא נתן להם. זהו.
עו”ד נחמן: מי עוד קיבל מהתווים האלה ככל שאדם נוסף קיבל מהתווים האלה?
העדה, גב’ צורף: אני לא יודעת. אין לי מושג.
ש: אוקי מה את יודעת לספר לנו על קבלה אישית שלך של תווי קנייה ככל שקיבלת.
ת: שלי אישית? אני יכולה להגיד שפעמיים יצא לי שקיבלתי מיהודה תלושים זה היה פעם אני חושבת 300 אם אני זוכרת טוב אני לא יודעת אם אני זוכרת טוב. זהו.
ש: אוקי וזה היה באיזה תקופה בשנה?
ת: זה היה בתקופה שאני הייתי אחרי גירושים.
ש: באיזה תקופה בשנה זה היה?
ת: אני לא זוכרת.
ש: לא, בתוך שנה, זה היה,
ת: פעמיים בשנה זה היה. בחג, בחגים.
ש: תודה. ותארי לנו בבקשה באיזה אופן,
עו”ד אוחיון: מתי היא התגרשה?
העדה, גב’ צורף: זה מה שניסיתי לזכור עכשיו.
עו”ד אוחיון: שיהיה הקשר של הדברים.
עו”ד שרגנהיים: תשאל אותה אתה אם אתה רוצה יש לך חקירה נגדית.
עו”ד אוחיון: את לא רוצה לדעת אה? שתוכלי להגיד,
כב’ הש’ קובו: רבותיי רבותיי חבל על הוויכוחים.
עו”ד אוחיון: זה מה שחשוב לך?
כב’ הש’ קובו: רבותיי.
עו”ד שרגנהיים: אני לא צריכה לשאול משהו שאני יודעת את התשובה. אם אני לא ידעתי את התשובה אני גם לא העברתי לך,
כב’ הש’ קובו: חבל על הוויכוחים רבותיי.
עו”ד אוחיון: להשאיר משהו, לא להבהיר.
כב’ הש’ קובו: כן.
עו”ד נחמן: מה את יודעת ככל שאת יודעת שוב משהו שראית בעצמך לגבי חלוקת תווי קנייה לאנשים נוספים בלשכה?
העדה, גב’ צורף: אמרתי לך זה מה ש-, מהלשכה אני לא יודעת. לאנשים נזקקים אני יודעת שהיו באים ומקבלים.
ש: אוקי. באיזה צורה קיבלת את אותם תווים שאמרת שקיבלת מיהודה?
ת: אני. במעטפה.
ש: תתארי לנו אותה בבקשה. היה איזה שהוא משהו,
ת: מעטפה שהיה כתוב לצביה.
ש: אוקי. ואת זוכרת להגיד של מי היו התווים האלה?
ת: יינות ביתן.
עו”ד אוחיון: אני חושב שהפרוטוקול יציין את התנעה שהיא עשתה.
העדה, גב’ צורף: רק יינות ביתן כי לא קיבלתי שום דבר אחר בשביל זה אני מתפלא רק יינות ביתן אף פעם לא קיבלתי משהו אחר. כאילו גם כשקיבלנו מתנה בחג מכולם זה היה מינות ביתן.
ע.ת/35 גב’ צביה צורף, משיבה בחקירה נגדית לעורך הדין אוחיון:
עו”ד אוחיון: מתי התגרשת? תנסי לחשוב.
העדה, גב’ צורף: סליחה?
ש: מתי התגרשת? את אומרת זה בהיה בתקופה,
ת: מתי התגרשתי?
ש: כי את אמרת את זה פשוט,
ת: כן.
ש: אנחנו רוצים רק שתמקמי אותנו.
ת: זה משהו כמו, התגרשתי ב-2011.
ש: אוקי אז ממש בסמוך לאחר הגירושים,
ת: משהו כזה.
ש: היית במצב כלכלי פחות טוב מטבע הדברים נכון.
ת: נכון.
ש: ופעמיים יהודה נתן לך מתנה,
ת: כן, ראיתי את זה כעזרה.
ש: יפה, בסדר, עכשיו בואי רק נראה את הזמנים שבהם קיבלתם תלושים קודם כל התלושים הופסקו, את הפסקת גם ללכת להביא תלושים מיד כשחזי הפסיק את העבודה שלו בעירייה.
ת: נכון.
ש: והוא שלח אותך שנתיים או שלוש להביא תלושים,
ת: אני כבר לא זוכרת בדיוק אבל יכול להיות.
ש: אני רוצה להזכיר לך.
ת: כן יכול להיות אני לא זוכרת להגיד בדיוק.
ש: את זכרת את זה יותר טוב ב-2017? שמסרת הודעה במשטרה לפני שנתיים וחצי?
ת: כן כן.
ש: ושם אמרת שבמשך שנתיים או שלוש היה שולח אותך,
ת: יכול להיות.
ש: עכשיו אנחנו יודעים שהוא הפסיק לעבוד בשנת 2014, 2014 חזי הפסיק לעבוד הפסיקו להיות התלושים זאת אומרת אנחנו אומרים שהתלושים שאת הבאת במשך שנתיים עד שלושה זה היה מ-2011 או 2012,
ת: אוקי.
ש: נכון?
ת: נכון.
ש: כי זה שנתיים שלוש מ-20014 נכון?
ת: נכון.
ש: מיקמנו נכון?
ת: כן.
ש: עכשיו בואי נראה,
ת: אני יכולה גם להגיד?
ש: כן מה שאת רוצה.
ת: שאולי יהודה נתן לי את התלושים שלו אליי זה גם יכול לקרות.
ש: ברור.
ת: את המתנה שלו לתת לי.
ש: פשוט וברור.
ת: כי אני יודעת שהוא היה עוזר לכולם
ש: פשוט וברור שזה מתנה שלו. פשוט וברור שזה מתנה שלו. אם לא היית אומרת את זה מיוזמתך הייתי עכשיו שואל אותך כי זה פשוט וברור. בואי נמשיך. רק שאלה אחת אחרונה. זאת אומרת שכול הסיפור של התלושים שהיה שולח אותך ליינות ביתן וכולי וכולי זה לא היה מתחילת עבודתו של חזי אלא רק בשנתיים שלוש האחרונות של העבודה שלו?
ת: אני לא אגיד לך בדיוק שאני זוכרת אז אני לא יכולה להגיד לך את האמת אני לא זוכרת בדיוק.
ש: אבל מה שאת זוכרת זה שנתיים שלוש ואת זוכרת שזה פסק כאשר חזי הפסיק לעבוד? את זה את זוכרת?
ת: כן. כשהיה מישהו אחר, כן.
ש: אז אוקי אני אגיד לך שחזי עבד שמה משהו כמו 6 או 7 שנים. השאלה האחרונה תאשרי לי בבקשה שרונית וודאי מכירה אותה?
ת: כן.
ש: מה היא הייתה?
ת: מה?
ש: מה היא הייתה רונית?
ת: מנהלת לשכה.
ש: היא גם הייתה אחראית עליך בעצם נכון?
ת: כן.
ש: סוג של אחראית עליך נכון?
ת: כן. נכון.
ש: נכון שהיא העסיקה אותך אצלה בבית שלה? רונית וודאי.
ת: היא העסיקה אותי אבל מעבר לעבודה, לא ב-,
ש: נכון, לא אמרתי שבתוך העבודה.
ת: כן.
ש: מעבר לעבודה.
ת: נכון.
ש: מעבר לעבודה היא העסיקה אותך בבית שלה באופן פרטי נכון?
ת: כן.
ש: כעוזרת בית נכון?
ת: כן.
ש: נכון שבהתחלה אמרת ליהודה שהיא העסיקה אותך כעוזרת בית בבית שלה ולא הייתה משלמת לך?
ת: לא. היא הייתה משלמת לי כסף מזומן. הייתי הולכת אליה ביום שישי אחרי העבודה שלי אם עבדתי יום שישי והיא הייתה משלמת לי מזומן.
ש: הבנתי, טוב אני מודה לך.
כב’ הש’ קובו: תודה. חוזרת?
עו”ד נחמן: לא אדוני.
כב’ הש’ קובו: תודה.
