“רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה…”
בפרשת ראה ממשיך משה את דבריו לעם לישראל. ומודיע, כי הוא נותן לפניהם ‘ברכה וקללה’. אם ילכו בדרך השם – יקבלו ברכה והכוונה שכר. ואם לאו – יקבלו קללה והכוונה עונש. וכאשר יגיעו לארץ ישראל, עליהם לקיים מעמד בו יקראו את הברכות והקללות. המעמד לקריאת הברכות ייערך באזור על הר גריזים והמעמד של הקללות יהיה על הר עיבל. שני האתרים נמצאים באזור שכם והשומרון. את ‘רשימת’ הברכות והקללות נראה בפרשת כי-תבוא. ואת ביצוע המעמדות נוכל לראות בספר יהושע עם הכניסה לא”י.
מהי דרך השם? למה מתכוון משה שעם ישראל צריך לקיים, כדי לזכות בברכה?
בפרשה אנו יכולים למצוא רשימה שלמה של הנחיות. איסור עבודה זרה, החובה לשבור את המזבחות של האלילים, הקרבת הקרבנות במועדם, קיום עבודת אלוהים במקום המקדש. על בני ישראל חל איסור לשמוע אל נביא שקר, ושוב מפורטת רשימת החיות הכשרות למאכל, ואלו האסורות למאכל, קיום ושלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. וחשוב ביותר הדאגה לחלשים בחברה ושחרור העבדים.
למעשה יש כאן מצוות ודגשים שכבר קיבלנו לא פעם אחד מפי השם אל משה. אבל למשה היה חשוב להדגיש זאת בסוף ימיו, שכן אלו דברים שצריכים ללוות כל יהודי עד לסוף הדורות, זהו מקור הישרדות שלנו בארץ. מלכות ישראל הראשונה נחרבה על עבודה זרה, מלכות ישראל השנייה על שנאת חינם וכיום שזכינו למלכות ישראל השלישית של עם יהודי בארצו. עלינו לשים דגש ביתר שאת. לא בכדי פרשה זו תמיד נקראת בסמוך לחודש אלול, בו עם ישראל מתכנס לחשבון נפש וסליחה. ובכדי שיכוון עצמו לברכה….ולא חלילה לקללה.
פעם חשבתם מה הקשר בין מאכלות אסורים למצוות בין אדם לחברו ולכל נושאי לשון הרע. שליח חב”ד בצפון קפריסין, הרב חיים-הלל אזימוב הי”ו, סיפר לי כי הרבי תמיד אמר “רוב האיברים שלנו הם זוגיים חוץ מהלב השכל ופה! ולכן חשוב להקפיד על מה שנכנס לנו לפה אבל עוד יותר חשוב להקפיד מה יוצא לנו מהפה…..״
בנוסף עוד סיפור מקסים, יש פסוק בפרשה: “כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ״
מסופר על רבי משה יצחק דרשן זצ”ל המכונה המגיד מקלם, שהיה דורש לפני החגים אצל הגבירים :״שמעו אתם עשירים, תראו למען השם מזה לתת צדקה לעניים ואם לא תתנו, דעו לכם כי השנה הגיעו מים עד נפש והעניים יגוועו מרעב, ואם תאמרו מה יש אם הם ימותו למי אכפת הדבר הזה, דעו לכם, שהתורה הקדושה אומרת ומבטיחה “כי לא יחדל אביון מקרב הארץ”, ואם כן בהכרח שיהיו תמיד עניים! ואם תתנו לעניים לגווע ברעב תהיו אתם מוכרחים לתפוס את מקומם ותהיו אתם האביונים”
שבת שלום ומבורך.
חודש אלול טוב ומבורך.
חזי ברזני
