5 עובדות חשובות על בחינות בגרות

בישראל, כמו במרבית מדינות העולם, אנו עוברים שלבים קבועים במערכת החינוך. מהפעוטון לגנון, לגן טרום חובה וחובה, דרך בית הספר היסודי, החטיבה והתיכון, וכל הזמן הזה אנו לומדים, מתפתחים, מבינים, ומגיעים לבשלות ולבגרות, או לפחות לבחינות בגרות.

החיים כצעירים מכינים אותנו לבחינות הללו, או כך לפחות בתיאוריה, אבל בשורה התחתונה זו ההשקעה שלכם, שעות הלימוד בבית, הריכוז, ההבנה, המורים הפרטיים והתמיכה בבית, ההשפעה של החברים ואיכות ההוראה בבית הספר, כל אלו ישפיעו על הרמה בה אתם ניגשים לכל בחינת בגרות, ועל התוצאות שתקבלו.

בחינות הבגרות הללו הן לא סתם עוד רגע בחיים, שכן יש להן השפעה חשובה על העתיד שלנו. בחינות הבגרות, או יותר נכון התוצאות של בחינות הבגרות, יכתיבו איזה דלתות ייפתחו בפנינו בשלב הבא של החיים, או לפחות בשלב אחרי הבא, שכן השלב הבא של רוב הנבחנים הוא כמובן שירות בצה”ל.

אז מה חשוב לדעת על בחינות בגרות?

  1. קבלה למוסדות להשכלה גבוהה – בעיקר, אך לא רק לאוניברסיטה. תוצאות בחינות הבגרות שלכם, בעיקר הממוצע שלהן, יכתיב לא מעט מהזכות שלכם לבחור במסלול האקדמי אותו אתם רוצים. תחומים אקדמאים מסוימים דורשים לא רק ממוצע מסוים, אלא ציון גבוה בבגרות במקצוע מסוים כגון מתמטיקה או אנגלית.
  2. מתי נבחנים – נכון, מרבית הישראלים נבחנים לבגרות כבר במהלך הלימודים התיכוניים, אך יותר ויותר צעירים מעדיפים להיבחן לאחר מכן, במועדים השונים שמאפשר משרד החינוך, ברישום מחוץ לתקופת הלימודים הרגילה.
  3. הקלות – עשרות אלפי תלמידים בישראל זכאים להקלות שונות ומגוונות בבחינות הבגרות, כאשר הנפוצות יהיו בהכתבה (לעומת כתיבה), באנגלית, ועוד. הקלות אלו יש לקבל מבעוד מועד, ולא להמתין לרגע האחרון שכן מדובר בהליך הבחנה ואישור שעלולים לקחת זמן מה.
  4. רישום עצמאי – ניתן להירשם באופן עצמאי לבחינת הבגרות. מדי שנה מפרסם משרד החינוך את ההנחיות לרישום למועדי הבחינות שיתקיימו בשנה זו, כאשר החלוקה היא לשתי קטגוריות – נבחן משנה או נבחן אקסטרני. הראשון הוא תלמיד שלמד בבי”ס אך לא נבחן בכל הבחינות (וכן לפחות בבחינה אחת), והשני יכול להיות אותו האדם, אך לאחר שהמיר את התיק שלו לתיק אקסטרני.

מי צריך בחינות בגרות אקסטרניות?

כאמור, בחינות בגרות ניתן לעשות במהלך תקופת הלימודים, לאחריה ברישום עצמאי, או ברישום אקסטרני. ההבדל לא גדול מאוד, אך לחלק מאיתנו הוא משמעותי, בעיקר לאלו שלא סיימו 12 שנות לימוד. מי שלא בילה את מלוא 12 שנות הלימוד הנדרשות בבית הספר ייאלץ לפתוח תיק אקסטרני בכדי להיבחן מחוץ לתקופת הלימודים.

יותר מזה, גם אם סיימתם את 12 שנות הלימוד שלכם אך לא ניגשתם במהלך התיכון ולו לאחת מבחינות הבגרות, הרי שגם אז בכדי להיבחן בבחינות בגרות תאלצו להמיר את התיק לתיק אקסטרני, בתשלום, בשלוחה אקסטרנית זו או אחרת של משרד החינוך.

תגובות

תגובות