פסח תשפ״ב / מאת: חזי ברזני

היה זה בשעות אחר הצהריים המאוחרות של ערב פסח כאשר רבי לוי יצחק מברדיצ’וב זצ״ל המכונה סנגורם של ישראל, בחר לערוך סיור רגלי בעירו. הוא שם את פעמיו לרחוב צדדי, שם, על פי השמועה, ניתן לרכוש כל פריט ‘אסור’ בשוק השחור המקומי. חשוב לציין, כי באותם ימים של ׳רוסיה הגדולה׳ היה איסור חמור של השלטונות לייבא באופן חופשי מוצרי טבק ושאר פריטים . כל יבוא שכזה היה מחייב תשלום מכס גבוה…

“ר’ יענק’ל” פנה רבי יצחק לאדם שעמד בצד הדרך. “בבקשה ממך: שמא תוכל למכור לי חפיסת סיגריות מחוץ לארץ”?
“תמורת חמישה זהובים” השיב יענק’ל בלחישה “אתן לך חפיסה כאן ועכשיו”. רבי לוי יצחק לא התמקח על המחיר והעיסקה התבצעה במהירות ובחשאי.
“משה יקירי” שוב פנה הרב לאדם אחר. “יש ברשותך אריג מיובא”?
הרכין משה את ראשו ולחש באוזני הרב. “יש גם יש, משובח מן המשובח. שנים-עשר זהובים מחירו, אך לכבוד הרב אמכור גם בתשעה”. שוב הוציא הרב את הסכום מכיסו והסחורה החליפה ידיים.
וכך עבר רבי יצחק, מסוחר לסוחר כשהוא רוכש תמציות תה, קופסת טבק ופיסת משי.
לאחר שסיים את מסע הרכש שלו הוא ניגש שוב ליענק’ל. “האם תוכל למכור לי כעך!!! טרי”?
“רבי!” נעץ יענק’ל עיניים מתפלאות ברבי לוי יצחק. “ביערתי את החמץ לפני שעות אחדות! כיצד אוכל לספק לך כעך”?״אשלם לך עשרה זהובים”! ניסה להפציר הרב.
“גם אם תשלם לי מאתיים זהובים!!! לא אוכל לספק את מבוקשך” קבע יענק’ל נחרצות.
רבי יצחק המשיך במסעו מסוחר לסוחר אך הפעם התשובה היתה שלילית ונחרצת. לא, לא נוכל למכור לך כעך או אפילו פיסת לחם קטנה גם אם תשלם במיטב כספך.
“ריבון העולמים” נשא רבי לוי יצחק עיניו לשמיים, “הבט מן השמיים וראה כיצד שומרים בניך על מצוותיך! הצאר גזר שלא להבריח מכס ואף הציב שומרים על הגבול, אך ניתן לרכוש פריטים מוברחים ללא קשיים יתרים.
“ואילו אתה ציווית לפני למעלה משלושת אלפים שנה שלא לאכול או להחזיק חמץ. שומרים לא הצבת ואף עונש מאסר לא צפוי להם, ובכל זאת לא ניתן למצוא ברשות בניך ולו פירור חמץ אחד בערב פסח.
“מי כעמך ישראל!” סיים רבי לוי יצחק את דבריו-תפילתו ושב לביתו להכנות האחרונות בטרם יתקדש החג.

אסייג את הסיפור המקסים הזה, בכך שהיום אנו עם יהודי חופשי בארצו, יש את חוקי התורה וחוקי השלטונות ויש לציית להם. (דינא דמלכותא דינא הוא כלל הלכתי בתחום המשפט העברי, שתרגומו מהשפה הארמית הוא: “דין המלכות – דין הוא”).

השנה, אנו מציינים 3334 שנה ליציאת מצרים באגדה נספר גם על קריעת ים סוף. את התדהמה וההלם שאוחזים בהמון החוצה את ים הים מיטיבים להביא חז”ל באמרה: מה שראתה שפחה על הים לא ראה יחזקאל בן בוזי. שהרי יחזקאל הנביא זכה שנפתחו לפניו השמים “ואראה מראות אלוהים” (יחזקאל, א’:א).

חזי ברזני

יהיה רצון שנזכה לגאולה שלמה, מתוך פשטות של שפחה…ובעיקר שנבער כל חומץ( חמץ) מקירבנו.שהרי מהו חמץ אמיתי לוקחים בצק שמים לו חומץ של שמרים וכך הוא טופח למימדים גדולים. כך גם האדם עלול לטפוח למימדים של גאווה ויוהרה. לשם כך ובעיקר נועד הפסח. שנחזור למימדים של צניעות וענוונה, כמו שמסמלת המצה העשויה מקמח מים בלבד על פי דמותו של משה רבנו ע״ה שהנהיג אותנו ביציאת מצרים עד כניסתנו לארץ ישראל.

חג פסח שמח וכשר
שבת שלום ומבורך

שלכם ,
חזי ברזני

תגובות

תגובות