הפרשה פותחת בפסוק ״אִם-בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת-מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.״
פרשת בחוקותי מסיימת את חומש ויקרא.
הפרשה פותחת בתנאים של השם אל מול בני- ישראל, תוך הבטחה לעַם ישראל הרבה ברכות: שלום, ניצחון על האויבים, השגחה אלוהית, הצלחה כלכלית. אך בתנאי! – “אם בחוקותי תלכו”!
אך לכך באה גם אזהרה במידה ולא ילכו בחוקות השם, יבואו על בני ישראל : מחלות, בַּצוֹרֶת, תבוסה במלחמה, חיות רעות, חורבן ומעל הכול וגירוש מן הארץ.
לאחר שקוראים את העונשים הצפויים לבני ישראל, נוצרת תחושה מאד קשה .שכן , אם הכעסנו את השם אנו צפויים לעונשים קשים ומייסרים שינחתו עלינו!
אולם, בפרשה מובטח לנו שלמרות המעשים הקשים והחטאים יש דרך להפסיק את הקללות- מהי?
לעשות תשובה ובמידה ובני ישראל ישובו מדרכם הרעה, יחזרו בהם, יתחרטו וישובו לשמור על חוקי התורה, מבטיח להם השם לזכור את הברית שכרת אתם ואם אבותינו , ולסלוח . “וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לעיני הגויים להיות להם לאלוהים אני ה”‘.
בחלק השני של הפרשה מפורטים דיני נדרים ותרומות למקדש: אדם יכול להקדיש סכום כסף, בהמה, או שטח קרקע מאדמתו למקדש. בפרשה מוסבר כיצד מחשבים את התרומה למקדש במקרה שאדם רוצה להקדיש משהו לקב״ה. במקרים רבים אנשים רוצים לתרום כסף, או משהו בעל ערך לבית המקדש. אבל גם לתרומות יש כללים. צריך לעשות זאת בדרך שקופה ובאופן מוקפד .
“וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם”
ישנו משל לבני מאהל החיים בלב המדבר הרחק ממקום ישוב, והיו נאלצים לשאוב את המים הנצרכים להם למחייתם מבורות הנמצאים במרחק רב ממקום מגוריהם, ולטלטלם בפחים על גבי חמורים. ופעם אחת ומספר אנשים מקרב יושבי המאהל ביקרו בעיר , ולתימהונם ראו שאין בני העיר נזקקים להביא מים ממרחק, אלא בכל בית מצוי ברז, שממנו נובעים מים מתוקים צלולים וצוננים. חמדו להם הבדואים את השכלול הנפלא הזה, ורכשו כמות ניכרת של ברזים, על מנת להתקינם בכל אחד מן האהלים שבמקום מושבם, כאשר תמה מלאכת הרכבת הברזים, נוכחו לדעת לאכזבתם המרובה כי אין המים יוצאים מתוכם, מיד הזעיקו את בעלי המלאכה מהעיר הגדולה, שימהרו ויבואו לראות מדוע הופלו ברזיהם לרעה מן הברזים אשר בכרך. כאשר הגיעו המומחים למקום, פרצו בצחוק גדול ואמרו לתושבי המקום: כיצד העליתם על דעתכם שיבואו המים מתוך הברזים, הרי לא הברז הוא הנותן את המים, הברז אינו אלא קצהו של צינור ארוך המתחבר בסופו אל המשאבה המעלה ושואבת את המים מתוך הבאר, והנה אתם לא התחברתם כלל אל הבאר, רק נעצתם את הברז בקיר. וכי חשבתם שעל ידי כך יבואו מים באוהליכם? הנמשל: אלה הדברים אשר חייבים להיאמר לכל אלה אשר עזבו מקור מים חיים, לחצוב להם בורות נשברים, התורה מבטיחה לנו שפע של ברכה והצלחה, אם רק נשכיל להתחבר אל מקור מים חיים התורה הקדושה “אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ וְאֶת-מִצְותַי תִּשְׁמְרוּ” רק אז ” וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם”
חזק חזק ונתחזק
שבת שלום ומבורך
חזי ברזני
