ישראל, מי היה מאמין, מייצרת יותר אשפה ליום מאשר כל מדינה אחרת ממדינות האיחוד האירופי – 1.79 ק”ג. יש רק בעיה אחת עם הנתון הזה: בניגוד גמור לעולם המערבי, בארץ משום מה ממשיכים להטמין את הפסולת: 75% ממנה מוטמנת באדמה, לעומת 20% במדינות העולם המערבי. זה גורם לכך שבאתרי הפסולת בדרום מתריעים: תוך חצי שנה כבר לא נוכל לקבל פסולת להטמנה.
המצב הבלתי נסבל באתרי הפסולת והטיפול הקלוקל בארץ במחזור יעמוד במוקד ועידת ישראל לכלכלה ירוקה, שתתקיים ביום שני הבא (18.2.2024) במרכז הכנסים אבניו. זאת במטרה לגבש ולספק פתרונות בתחום שקשור לכל תושב במדינת ישראל, בכל מקום שהוא.
“מדינת ישראל טובעת בזבל של עצמה, והרשויות המקומיות בדרך לאבד שליטה על הטיפול בפסולת שלהן”, מסביר מנכ”ל איגוד ערים דן (פארק המחזור חירייה) ונשיא ועידת ישראל לכלכלה, גיל ליבנה. “תמונת המציאות של הטיפול בפסולת – ישראל 2024 – מעלה חשש כבד שאנו על סף משבר סביבתי של ממש”.
“לא מעט נבואות זעם נאמרו ונכתבו לאורך השנים ביחס להתנהלות הטיפול בפסולת במדינה. נבואות אלה ביטאו תסכול מתמשך כלפי המדיניות הלאומית המשתנה, שיצרה בלבול וחוסר וודאות והובילה עד כה לאפס הישגים בתחום צמצום ההטמנה והעלאת המחזור. מזה כשני עשורים שמדינת ישראל מציבה יעד שאפתני לצמצום ההטמנה מ-80% כיום ל-20% כמקובל בעולם המערבי, ותוצאות אין. למעשה, מאז שינוי (עוד שינוי) במדיניות הלאומית בתחום מחזור הפסולת האורגנית לקומפוסט – דשן חקלאי – שיעור ההטמנה אף יגדל כדי – 90%!”.
הובלות פסולת מיישובי הצפון למטמנות הדרום – כ-300 ק”מ לכל כיוון – הפכו למציאות יום יומית, יחד עם התורים הארוכים המשתרכים בכניסות למטמנות אלה. הפתרון הוא כמובן להפריד את הפסולת ולמחזר אותה. אבל מתקני מיון הפסולת נמצאים בבעיה – ולא רק כספית.
“אל מול הכמויות הגדלות והולכות של פסולת להטמנה, צומצמו לאורך השנים במכוון אפשרויות ההטמנה במטמנות הבודדות שעוד נותרו בארץ מתוך אשליה שאם לא יהיה היכן להטמין, הפסולת איכשהו תיעלם. ובכן הפסולת לא נעלמת, היא גדלה משנה לשנה, והעומס במטמנות הבודדות שנותרו מאיים להכריע אותן”, מבהיר ליבנה. “הובלות פסולת מערי הצפון למטמנות הדרום – 300 ק”מ לכל כיוון – הפכו למציאות יום יומית ויחד עם התורים הארוכים המשתרכים בכניסות למטמנות אלה, מעידים שמשבר ההטמנה כאן מזמן והוא גובה מחיר סביבתי וכלכלי כבד ביותר”.
ליבנה מציע פתרונות לנושא: “מדינת ישראל הוכיחה שבמקום שבו יש צורך – נמצא גם הפתרון. כך בתחום השבת מי קולחין להשקיה שמדינת ישראל היא בין המובילות בעולם. וכך גם בתחום ההתפלה. הצורך במים הוביל להשקעות ולפתרונות. צורך שכזה קיים גם בתחום הפסולת והוא הצורך בקרקעות פנויות ונקיות להתפתחות האוכלוסייה, הכלכלה והטבע במדינה. אם נמשיך לכלות את הקרקעות הפנויות בעוד ועוד תאי הטמנה, נאבד שטחי טבע ונוף ונמשיך להצטופף במטרופולינים”.
“צמיחה ירוקה רלוונטית מאוד ביחס לאופן הטיפול בפסולת שלנו. הפקת חשמל מפסולת, ייצור דשן חקלאי מפסולת, שימוש בחומרי בניה ממוחזרים – זו צמיחה ירוקה. ביום שאחרי, השלטון המרכזי והשלטון המקומי חייבים לעשות את “הדבר הנכון”, והוא להפסיק לשחק בליים גיים. לחדש את עבודת המטה הבין משרדית במטרה להוביל לתוכנית פעולה לצמיחה ירוקה בשיתוף עם המגזר הפרטי והחברה האזרחית”.
מלבד הדיון על המצב הבלתי נסבל באתרי הפסולת והטיפול הקלוקל בארץ במחזור, הוועידה תכלול פורומים מיוחדים לקידום נושא כלכלה ירוקה, תפתח ב “שולחנות עגולים” בתחומי חינוך סביבתי, תחבורה ירוקה, רגולציה סביבתית, התייעלות אנרגטית, בניה ירוקה ועוד. כמו כן, יתקיימו בוועידה פאנלים ודיונים מרכזיים בהשתתפות מקבלי החלטות ומובילי דעה בחברה הישראלית, ראשי התעשייה, ראשי רשויות, מנהלי קיבוצים ומושבים, חקלאים , מנהלי מחלקות איכות הסביבה ברשויות ומנהלי מפעלים אנשי ממשל, בכירי המשק והכלכלה, משקיעים, יצואנים, יבואנים, רשתות שיווק, חוקרים, אנשי פיתוח, אנשי תקשורת ואקדמיה.
