21/10/25 עד 15/11/25
פתיחה חגיגית ביום שלישי 21/10/25 בשעה 19:00
פעילויות בתערוכה – ימי שבת ב 11:00- הכניסה חופשית.
25/10 – סדנת ילדים והורים – שזירת סיבים וסרטי בד. הסדנא כוללת חומרים
1/11 – שיח גלריה עם האומנית והאוצרת
סיבים סובבים סביב סביבה, סיבי בד יוטה ובדי פשתן, סיבי קליפות עצי דקל וחוטי צמר ורקמה יוצרים את עולם הדימויים העשיר והמורכב של ברברה יששכרי, אשר מוצג בבית האמנים בכפר סבא בתערוכה באוצרותה של הדסה גורוחובסקי.
מתוך 'וילון' סיבי בד יוטה מבצבץ תבליט ראש, ציפורים מעופפות עשויות סיבי קליפות עץ דקל וסיבי כותנה משתלשלים מציור נוף ים על קנבס.
בתקופה שבה האמנות הדיגיטלית, אמנות ממוחשבת ואמנות על בסיס שימוש בבינה מלאכותית, תופסת יותר ויותר מקום. תקופה שבה אמנים רבים עושים שימוש בעזרים דיגיטליים, כמו מחשב או מצלמה דיגיטלית ליצירה.
ברברה מבקשת לחזור לחומרי יצירה מהעבר ובאמצעות טכניקות יחודיות לה, להתייחס לאירועי ההווה.
היא משתמשת בחומרים מהטבע ובחומרים מעשי ידי אדם. בנוסף לסיבים השונים המשמשים אותה היא יוצרת בשפע של חומרים נוספים: לוחות נייר דחוס, משחת עיצוב, לכה, דיו, סיכות, צבעי אקריליק ושמן, שבאמצעותם היא יוצרת עבודות "פיסוליות" תלת ממדיות.
לבחירת חומרי העבודה ביצירתה יש חשיבות רבה. בחירת המצע לעבודה. מרקם החומרים וצבעם הם לרב נקודת מוצא לעבודותיה ובעלת משמעות ויזואלית וסימבולית כאחד.
את דרכה האמנותית ברברה החלה בציור נטורליסטי מתוך התבוננות, בהשפעת מורים כמו ישראל הירשברג, ארם גרשוני ואיליה גפטר.
לאחרונה פרצה דרך בסדרת עבודות 'סביב סיבים'. בחלקן שילבה ציור נטורליסטי בזיקה לתולדות האמנות ובעבודות אחרות נתנה לסיבי החומר מהטבע את 'רשות הדיבור'.
הנושאים של יצירותיה מעוגנים בחוויותיה האישיות כמו גם בתגובותיה למצב הנוכחי בה נמצאת ישראל כיום.
ברברה גדלה בקייפטאון על חופיה הפראיים והסוערים, וכיום גרה לחופיו של הים התיכון הרגוע יחסית. בעלה רב חובל והיא נלווית לעיתים למסעותיו. הרושם הרב שהותיר בה הים לאורך השנים שב וחוזר ברבות מעבודותיה, בהן היא נותנת ביטוי לצבעוניות המשתנה של המים והשמים שמעליהם, לדינמיות ולאמורפיות של הים ולחשיבותו של הים על פני כדור הארץ.
מוטיב נוסף בעבודתה הוא ציפורים דורסות וצורות אמורפיות כהות הדואות מלמעלה. בניגוד לציפורים המסמלות שלום וחופש הן משדרות חייתיות מאימת ומבטאים את הרגשתה מאז ה-7 באוקטובר.
עצי הדקל הם מוטיב נוסף בעבודתה והיא רואה בו את הקשר לארץ ולהיסטוריה רבת השנים שלה. העץ המספק בארץ מדברית מזון, צל, חומרי בניה ואריגה, הוא עץ של שפע ותקווה עץ שהיווה השראה למיתוסים, טקסים דתיים ויצירות אמנות רבות. עץ שצמיחתו האנכית נתפסה כמחברת שמים וארץ ומשמשת גשר בין בני התמותה לאלוהות.
