ראש העיר רעננה: "הפקידים למעלה מקבלים החלטות שמשרתות רק את מי שהעסיק אותם. רעננה תקרוס כלכלית אם נמשיך עם מדיניות ההצפה בדירות.
"זה כמו הורים שלא יודעים מה זה אמצעי מניעה ועושים 10 ילדים בדירה של 4 חדרים".
"אני נבחר ציבור, אני דואג לבוחרים שלי, אבל מי שמקבל את ההחלטות בנושא הענף הם פקידים שמשרתים החלטות מלמעלה של מי שמעסיק אותם, והם פוגעים ברשויות המקומיות ובצעירים שלנו. הייתי בקפריסין לפני חודש וחצי וראיתי שם ילדים ישראלים שלא ידברו עברית, כי אין פה פתרונות נכונים. נפגשתי עם נציגי האוצר ורמ"י, וזה כמו להביט בעיני זכוכית. הם מייצרים מה שמבקשים מהם ללא הבנה מה שקורה בשטח. רעננה תקרוס כלכלית אם נמשיך עם המדיניות שלהם של הצפה בדירות. הם מייצרים כמויות של דירות והעיר לא יכולה לנהל את זה. זה כמו הורים שלא יודעים מה זה אמצעי מניעה ועושים 10 ילדים בדירה של 4 חדרים. דברים אלו אמר היום חיים ברוידא, ראש העיר רעננה, בכנס הבמה המרכזית של אתר מגדילים, בפאנל בנושא "שוק הנדל"ן – לאן?", בהנחיית הילה ציאון, עורכת הנדל"ן ynet וידיעות אחרונות.
לדבריו: "יש לנו ברעננה את כפר בתיה, מגרש פרטי של נשות עמית. סגרנו איתם על 1,250 יחידות דיור, הוועדה המחוזית אישרה להם 2,400 דירות, ובנוסף לא נקבל השבחה. מאיפה אני אביא מיליארד שקל? אי אפשר לקבל את כמות הדירות הזו. צריך לזה תשתיות חשמל, מים, גינון ופינוי אשפה. היחס הזה הוא פשוט אסון כלכלי לעיר. המדינה מקבלת החלטות לא ריאליות וגם הרשויות החזקות לא יוכלו לעמוד בתוספת הדירות הזו".
דלית רביב, מנכ"לית ICR ישראל קנדה ראם, התייחסה בפאנל למצב הענף. לדבריה, הריבית ירדה כצפוי ברבע אחוז. קיוויתי שתרד יותר, כי כל הנתונים האובייקטיביים היו כאלו שתמכו בהורדה משמעותית יותר. הריבית היא הקטליזטור הכי גדול של ענף הבנייה. בנושא מבצעי המימון היא ציינה: "אני חושבת שזה כלי מכירתי משתלם ליזמים ולרוכשים. היזמים התאימו את עצמם לתנאי השוק בנוגע להלוואות הקבלן. כשרוכש דירה לוקח הלוואת קבלן הוא עבר חיתום בבנק, ואני כיזמית לא הבנתי את החשש הגדול מסביב לזה. היזם קיבל יותר מ-50 אחוז מתמורת הדירה ביום הראשון".
שלום שי, מנכ"ל ובעלים דונה, ציין כי "אנחנו רואים בשטח את ההשפעה של ההתייקרויות בעלויות הביצוע שמתומחרות היום וישפיעו יותר על מחירי הדירות בעתיד. בנושא מבצעי המימון הוא ציין שהמבצעים התקבעו בשוק והפכו לנוהל קבוע. אני לא יודע אם אפשר או צריך לשנות. הלוואת הקבלן עוזרת לקבלן וגם לבנק וללקוחות, כך שלא צריך לשנות זאת. בנושא העובדים הזרים הוא ציין שאנחנו רואים שיש מגמת שיפור בהבאת עובדים זרים. המדינה שחררה קצת את המושכות, אבל הבעיה היא כוח האדם הישראלי: מנהלי עבודה ומהנדסים. יש חוסרים הן מבחינת המקצועיות, הן בוותק והן במספרים".
גלית טפר, מנכ"לית הפניקס ליווי בנייה, ציינה: "אנחנו מתמודדים היום עם מספר אתגרים משמעותיים כגוף מלווה פרויקטים. אנחנו חשופים לקרקעות שמימנו לפני שנתיים-שלוש ומגיע דוח האפס עם העלויות החדשות. מחירי הדירות לא עלו ולכן הרווחיות הרבה יותר נמוכה בדוחות האפס. גם בהתחדשות עירונית אנחנו מקבלים דוח כלכלי מעודכן ומגלים שתוך שנה חלה עלייה בעלויות ללא עלייה בהכנסות. כלומר, אם בתחילת הדרך ראינו
רווחיות של 15%-17%, היום אנחנו מבסוטים שיש רווחיות דו-ספרתית! המטרה המרכזית שלנו ושל היזם היא להכניס פרויקט לליווי, ולכן אנחנו בוחנים לעומק ומנסים למצוא פתרונות כמו הון עצמי גבוה יותר או יותר מכירות מוקדמות".
עו"ד קרן כהן בלחרסקי, מייסדת קרן כהן בלחרסקי ושות', ציינה כי "בכל מה שקשור לביצוע, מעבר לעלויות הביצוע שעלו, אין מספיק חברות ביצוע שיכולות לבצע את הפרויקטים. המעבר מהתחדשות של הבניין הבודד למתחמים הביא למצב שבו מעטות החברות הקבלניות בארץ שיכולות לבצע כל כך הרבה פרויקטים במקביל. אנחנו נמצאים במחנק ביצוע וזה ילך ויתגבר. בנושא הכדאיות הכלכלית אנחנו רואים יותר פרויקטים שנגמרים בהפסד. שאלתי היום יזם שפגשתי פה בכנס שסיים פרויקט ברובע 4 אחרי שמונה שנים איך הוא סיים את הפרויקט, והוא אמר שהפסיד 7 מיליון שקלים, וזה עוד לפני תביעות דיירים על איחור במסירה. יזם אחר סיפר לי שהפסיד ב-2 מתוך 3 פרויקטים ברובע 4. יש כאן שינוי בהנחות העבודה, זה בא לידי ביטוי עכשיו במכרזי יזמים וגם בפתיחת הסכמי תמורות מול דיירים".
נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, התייחסה לנושא ההתייקרויות של עלויות הבנייה והביטוי שלהם בתקן 21, ואמרה שכאשר עלויות הבנייה לא באות לידי ביטוי בתחשיבים זה פוגע בכלכליות של הפרויקט. הפנייה אל לשכת שמאי המקרקעין הייתה דרך ועדות התכנון. חקרנו נתוני אמת של עשרות עסקאות מתוך דוחות הביצוע השוטפים להיום, והכנו אומדן לעלויות הבנייה שנעשה בו שימוש בוועדות התכנון, וזה מצמצם את הפערים בין היזמים לוועדות. בינואר הקרוב נצא עם עדכון לאומדנים ונוציא עדכונים אחת לחצי שנה. בוגין התייחסה גם לנושא פתיחת הסכמי תמורות וציינה שיש היום הרבה מקרים שיזם פונה לדיירים בבקשה להפחית תמורות. יש מצבים שבהם אין ברירה וצריך לתקן, ושמאי הדיירים הוא זה שיכול לבחון את הדוחות הכלכליים של הפרויקט ולהסביר את זה להם. אבל נראה שהיזמים הפכו את זה לאופנה והם מנסים להוריד תמורות גם כשזה לא נדרש, ולכן יש כאן חשיבות רבה לשמאי שיכול לעשות את הבדיקה עבור בעלי הדירות".
