ד"ר אסתר שקלים היא משוררת, חוקרת קהילות ישראל, אוצרת אמנות יהודית. חוקרת אורחת במרכז אליאנס ללימודים איראניים, אוניברסיטת תל אביב. לשעבר מנהלת "המרכז למורשת קהילות ישראל" במוזיאון ארץ-ישראל ת"א.
שקלים עלתה ארצה מאיראן בילדותה. כאן היא גדלה במשפחה פרסיה פטריאכלית אספהאנית שורשית, שהציבה לבנותיה ייעוד אישי יחיד וברור: אישה כנועה וצייתנית, המקדישה את חייה לבית ולמשפחה בלבד. היא מרדה במוסכמות במובנים רבים, והפכה לסמל לאישה הדוגלת בפמיניזם מזרחי מסורתי ייחודי.
במהלך השנים היא כתבה גם ספרי שירה, שזכו לתהודה רבה בעולם האקדמי ובאמצעי התקשורת. בשירתה מתואר התהליך הארוך שעברה, ממצב של קֶרע נפשי ובעיה קשה של זהות ושייכות אל עֶמְדה של פיוס ושלֵמות הרמונית בין זהויותיה השונות, ממצב של הרגשת נחיתות ובושה במוצאה המזרחי- פרסי לחוויה של גאווה עדתית ורצון לחקור זהות זו על היבטיה השונים ולהנחילה ברבים. שירתה עוסקת במפגש התרבויות מזרח-מערב ובמעמדה של האישה בתרבות הפרסית והמזרחית, במסורת היהודית ובחברה הישראלית והמערבית, זאת תוך ניכוס טכסטים קאנוניים וניהול דו-שיח מתמיד עם ארון הספרים היהודי.
אשכנזים ומזרחיים מתוודעים דרך שירתה ליופייה ועושרה הרב של יהדות המזרח בכלל ויהדות איראן בפרט, על היבטיה השונים, ולומדים על תרומתן הסגולית הפוטנציאלית לפיתרון בעיות רבות המעסיקות את החברה הישראלית כיום.
שיריה פורסמו בספרים רבים בהוצאות חשובות, במקראות וספרי לימוד, כתבי עת ומוספים ספרותיים. השירים נלמדים באוניברסיטאות, במכללות במדרשות ובמכינות בארץ וכן במערכת החינוך העל יסודית.
אסתר שקלים כתבה ספרים ומאמרים בתחומי התמחותה האקדמיים. סיפרה החדש, "מה נשתנה באמת? השפעות ראש השנה הפרסי הנוכרי הקדום (ַַנוֹרוּז) על מנהגי פסח וההגדה בעדות ישראל" (הוצאת כרמל, 2024), המבוסס על עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת תל אביב, הוא מסע מחקרי מקורי, מהפכני ומרתק, המציע פתרונות בהירים ופשוטים לתילי- תילים של קושיות שהועלו במהלך הדורות לגבי הלכות ומנהגים של חג הפסח וההגדה בעדות ישראל.
הוא מגלה כי בעבר היה ליל הסדר בעל אופי פרוע של התפרקות וריסוק הסדר והחוקים המשפחתיים והחברתיים המקובלים והנורמטיביים ושחרור מהכללים המחייבים של המוסר הטוב והתקין. זאת בהשפעה ישירה ממנהגי הַַנּוֹרוּז, ראש השנה הפרסי הנוכרי הקדום הסמוך לפסח, שהיה מרשים ביותר, עתיר במנהגים אטרקטיביים ובעלי סגולות גדולות, והגיע לשיא תפארתו בתקופת השושלת הפרסית הסאסאנית, שתחת חסותה נכתב גם התלמוד הבבלי, הקודקס ההילכתי של העם היהודי. נוכח הפופולריות הגדולה לה זכו מנהגים אלו בקרב היהודים, הצליחו חכמי ישראל ביצירתיות גאונית מתוחכמת ומקורית לגייר רבים מהם, תוך שהם מעניקים להם משמעויות דתיות ולאומיות יהודיות, המוכרות לכולנו.
חשוב לציין, כי עד היום הצביעו חוקרים שונים על מנהגים בתרבות יוון ורומי כמקורות ההשראה החיצוניים על מנהגי פסח וההגדה. המחקר המוצג בספר זה הוא פורץ דרך, והוא הראשון בעולם, החושף את מקור ההשפעה הפרסי- זורואסטרי על מנהגים אלו, והוא זכה לתשבחות רבות מאת חוקרים חשובים בתחום (ביניהם שניים שזכו בפרס ישראל).
הספר כתוב בשפה נגישה וברורה, ומציע לציבור ידע היסטורי עשיר ותובנות מרתקות על התפתחות המנהגים ועל ההשפעות התרבותיות שחוו היהודים לאורך הדורות, ונותן כלים להבנה מעמיקה של תהליכי עיצוב הזהות היהודית.
