ל”ג בעומר הוא גם יום ההולדת של הפלמ”ח שחגג השנה 74 שנים.

לרגל כך התכנסו ותיקי הפלמ”ח במגדלי הים התיכון אמש לחגוג יום הולדת 74, ל”ג בעומר ולהעלות זכרונות עם פוצ’ו, הרבה תפוחי אדמה מהמדורה ואקורדיון להנעים את האווירה.

בין המשתתפות היו רינה קלמן וסימה כהן, שתיהן כיום דיירות מגדלי הים התיכון ששירתו יחד בפלמ”ח ונפגשו יחד להפתעתן 60 ומשהו שנים אחרי במגדלי הים התיכון.

רינה הייתה המזכירה של הגדוד השלישי בפלמ”ח בגליל המערבי. רק שאז היא מספרת, המזכירות לא הגישו קפה, ולא היה להם מחשב או מכונת כתיבה, אלא היא הייתה אחראית על כוח האדם בגדוד, על הסליקים של הנשק ואף שיגרה את המסתערבים לארצות ערב לאיסוף מודיעין. באחת ההפצצות של מטוסים מצריים רינה נפצעה. בעלה משה קלמן ז”ל התמנה לתפקיד מפקד מחוז הנגב בפיקוד הדרום של הפלמ”ח והיה תחת פיקודו הישר של משה דיין.

סימה כהן לעומתה, התגייסה לפלמ”ח כבר בגיל 16 וחצי והתקדמה עד לתפקיד מנהלת מחלקה. 65 שנה אח”כ זיהתה את שכנתה בדיור המוגן מימי הפלמ”ח.

סימה גדלה בנתניה כאשר כל שנה הייתה נוסעת לבקר את דודתה בקיבוץ מרחביה, שם שמעה מהצד על הפלמ”ח וידעה שכשהיא תגדל היא תצטרף לשורותיו. בגיל 16 וחצי התגייסה לפלמ”ח והגיעה לקיבוץ בית השיטה. מהר מאוד החלה לעלות בדרגות: הייתה מדריכת ספורט, נשלחה לקורס מכ”ים ואף הגיעה לקורס מ”מים שם הייתה הבחורה היחידה בין 40 גברים. היא הוכשרה כסנייפרית (צלפת) ונשלחה לירושלים שם הייתה בתקופת המצור שבמלחמה. בין השאר לקחה חלק בפעולות פיצוץ הגשרים המפורסמות. סימה הייתה גם המזכירה החטיבתית של חטיבת הראל ובהמשך של חטיבת הנגב. אחד התפקידים שלה היה לטפל בנושא הקבורה של ההרוגים וההודעה למשפחותיהם, מה שהיה מאוד קשה לה כבחורה צעירה. אחרי 6 וחצי שנים ביקשה להשתחרר ובעקבות ניסיונה בטיפול בפצועים והרוגים החליטה ללמוד בבי”ס לאחיות.

במגדלי הים התיכון זיהתה את רינה קלמן, אותה זכרה מהפלמ”ח מלפני עשרות שנים וכיום הן מתגוררות כשכנות. לסימה יש כבר 11 נכדים ו-9 נינים מה שלא מפריע לה בגיל 88 לרכוב על אופניים, לשחות ולעשות פילאטיס בקביעות.

אירוע מרגש נוסף נרשם כשנעמי הולצמן-ספקטור בת 86 ממגדלי התיכון בכפר סבא, פגשה את מיה רשף, גם היא בת 86, ושאלה אותה אם היא במקור מנהריים. מתברר שהשתיים היו יחד באותה הכשרה ולא נפגשו יותר מ-70 שנה.