הטלוויזיה הקהילתית מציגה: זיכרון סלקטיבי

“זכרון סלקטיבי 2 – סמלים וכוחם תערוכה שהוצגה ביד לבנים רחובות ובקריית ספיר כפר סבא בשנים 2011 ו- 2013.

אמנים: אורית משולם, אסתר באר פרקל, גילה שנל, דינה סמדר, יהודית בריקמן, ישראלה הרגיל, מיכל אשכנזי, פנחס גולן.

אוצרת התערוכה: אביה ממון  

על התערוכה:

התערוכה הינה תערוכת המשך לתערוכה “זכרון סלקטיבי” שהוצגה בסוף שנת  2008 והתמקדה ספציפית בליל הבדולח ובנושא הרוע בכלל. 

תערוכה זו, מתמקדת בסמלי התקופה וכוחם וכל מה שבקונוטציה מזכיר את התוהו ובוהו, אי השפיות וחוסר האנושיות ששררו בתקופת הצורר הנאצי:

מגן הדוד והטלאי הצהוב, הנשר הגרמני, בגדים, כפתורים, שאריות אוכל עבש, הרס, ביזה, חלקי צעצועים מנותצים, שערים כבדים נעולים, גדרות תיל, ערימות של שברי זכוכית שהצטברו ברחובות כתוצאה מניפוץ זגוגיות בתי העסק ומגורי היהודים. 

רוב רובם המכריע של היוצרים בתערוכה הינם בני דור ראשון ושני לשואה, וככאלו השואה הינה מרכיב מהותי בעברם המשפחתי. 

אמנים אלו מתווספים לאמנים רבים אחרים היוצרים בארץ ואשר ביצירותיהם מופיעים אלמנטים של כאב וסבל, הנובעים מן העבר הלאומי תרבותי והיסטורי רווי הסבל של העם היהודי ומבלי שהם עצמם או משפחתם חוו את נוראות השואה. הרי בתוך עמנו אנו חיים. 

האמנים, נוגעים בתמצית סמלי הרוע ומבטאים ביצירותיהם “זיכרונות” אישיים ומשפחתיים מתקופת טרום השואה, מהלך המלחמה, מחנות העבודה וההשמדה והתנהלות הבית היהודי בגולה לפני ואחרי המלחמה.

הם נותנים ביטוי  למשקע הסובייקטיבי שהותיר בהן סבל משפחותיהם ומשפחות חבריהם. וזאת על רקע הסמלים והאירועים המכוננים על פי זווית ראייתם, של אותה תקופה. המסר החשוב שבא לידי ביטוי בתערוכה זו הוא:  את השואה יש לזכור ולא לשכוח

משמעו- לחזור, לדון ולדוש, מכל זווית אפשרית, לכתוב, לצייר ולספר את מה שאלו שניספו ואינם יכולים, היו רוצים שנעביר הלאה לדורות הבאים, מעין עוד “דפים מצויירים” של דוקומנטים בספר ההיסטוריה של העם היהודי, שזווית ראייתו אמנותית. אין  לתת למישהו להשכיחה או להכחישה, שהרי יש עדיין כאלה המכחישים את עצם קיומה וכן כאלה המאיימים לחדשה.

 

תגובות

תגובות