פסגת התקשורת השרונית. זו הכותרת שבחרתי לטור שלי היום. בפריים : המארח שמוליק אלחנתי הבעלים של סטיקיית הכפר המיתולוגית. עמיתיי : אירית מרק האחת והיחידה.

ארז מי רז החולש על רשת ” ירוק ” ואנוכי. אהיה לרגע עם העדר צניעות : שלושה תותחים ותותחית על. את דעתי על שמוליק וסטיקיית הכפר… אתם מכירים מקדמא דנן. המסעדה האיכותית ביותר בשרון. המסעדה היחידה בארץ הפתוחה 40 שנה ברציפות ומדורגת בצמרת הקולינרית שנות דור כשהיא נטולת אתנחתא לחלוטין. שמוליק אתה ענק.

עתה ת’שמעו סיפור שהובילני ליצירת ועדת הפסגה התקשורתית. חצי יובל שנים חלפו מאז אותו אירוע. הלוקיישן : הפואיה של אודיטוריום בית ספיר. תכיר את אירית… כך ארז. עיתונאית חדשה ברשת שלי… תושבת חדשה במושבה… תן לה כתף בחציית הרוביקון… הב לה קליטה חלקה בדרך להתערות בקהילה הכפר סבאית. האמת זו הייתה אהבה מקצועית משותפת ממבט ראשון. זיהיתי מיד את כישרונה המיוחדת.

חושים מיוחדים של עיתונאית חוקרת ועורכת. חדה כתער. וורבלית. יסודית. אנליטית. ברם גם אני… ממרום גילי המופלג… לא אנסה לנכס לי את התגלית ושמה אירית. הקרדיט כולו של הבעלים ארז מי רז והעורך שלו ירון אנקורי המחונן וכל השאר היסטוריה. ואם סייעתי קמעא בדרכה של אירית מרק לצמרת , דייני…אני מכל מקום זכיתי בשני חברים מדהימים ולייתר דיוק : חברה ושמה אירית וחבר ג’ינג’י המכונה ארז. שניים שבנו אימפריות בעשר אצבעות.

ארז ועבדכם עשו יחדיו דבר וחצי דבר מאז תחילת שנות השמונים. תענוג היה לעשות עסקים עם ארז. בחור מוכשר. חרוץ. שקדן. חריף. שנון. ומה שהחשוב מכל לגביי דידי : ישר כמו סרגל. לב ענק. מקצוען ללא פשרות. יושרה. אינטגריטי… אמרתי כבר. כייף אמתי היה להפיק מפגש פסגה אצל שמוליק עם שניים שאני מאד אוהב : אירית מרק וארז מי רז. עיתונאים ואנשיי תקשורת מהמעלה הראשונה.

תודה לכם יקיריי וחיבוק מיוחד מימני לאירית האחת והיחידה. חברה נשגבה ונעלה הנמצאת שם תמיד עבורי. ולך שמוליק אלחנתי המיתולוגי… כל מילה נוספת מיותרת. האמת עוד קמצוץ של עת יגיע אליי חברי האהוב איתן רוטנברג בואך המרכז הרפואי דוידוף. ניתוח מחר בבוקר. תחזיקו לי אצבעות. ולכן ולכם חברות וחברים שלי. לעד זכרו : רק אהבת חינם תנצח. הרבה אהבת חינם. שלכן ושלכם. יואב.