הפרשה פותחת בפסוק : “וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת–בְּנֵי רְאוּבֵן”
בני ישראל שוהים במדבר 40 שנה בעקבות עונש חטא המרגלים לא ברור באיזה עת בדיוק פרצה מחלוקת קורח ועדתו: אל משה ואהרון מגיעה קבוצה מורדת של אנשים: קורח – בני שבט לוי, דתן ואבירם – משבט ראובן ועוד 250 איש יחד אתם, הרוצים גם הם להשתתף בכהונה ובתפקידים של שבט לוי במשכן.
קורח מאנשי שבט לוי מינה עצמו מייצג של כולם לביצוע עבודות המשכן!
הם תוהים מדוע רק אהרון ובניו יזכו בתפקיד? משה מקבל את המרידה הזאת באופן קשה- רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי” –לָכֶם הַלְּוִיִים יֵשׁ תַּפְקִידִים חֲשׁוּבִים במשכן, ומסביר , שהשם כפי שקבע גם יודיע במי הוא בחר לשרת בקודש , ובבוקר באים קורח ועדתו לביצוע עבודת כהונה פוצה האדמה את פיה, וקורח, דתן ואבירם נבלעים בה, בנוסף אש יוצאת ובולעת את 250 אנשי עדת קורח . כך הראה השם שהוא בחר בשבט לוי בלבד ובאהרון לשרתו.
בני ישראל חוששים להתקרב למשכן מפחד שגם הם ימותו. אך השם מבהיר, שהאחריות לכל פגיעה בקדושת המשכן תהיה מוטלת על הכוהנים ועל הלוויים.
“וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם”
איך נהרו חמישים ומאתיים איש אחרי קורח? סיפר ר’ יוסף יצחק ג’ייקובסון שליט”א (מחשובי רבני חב”ד בדורנו) סיפור שיכול להשליך אור איך הולכים שולל אחרי טעויות. כמו בכל שנה, ניגשו האינדיאנים אל הצ’יף ושאלוהו: “צ’יף, האם החורף יהיה קר?” עונה להם הצ’יף בביטחון: “תחטבו עצים, יהיה חורף קר”. אחרי חודשיים החורף לא מגיע והאינדיאנים קצת מתעייפים מחטיבת עצים. הם מחליטים לגשת שוב אל הצ’יף ושוב שואלים: “צ’יף, אתה משוכנע שיהיה קר?” הצ’יף, מצידו, פורש לפינה צדדית, מתקשר לשירותי החיזוי ותוהה באוזניהם: “תגידו, יהיה חורף קר?” מן העבר השני עונים לו בשירות החיזוי: “יהיה חורף קר מאוד”. “חורף קר מאוד יהיה”, אומר הצ’יף באוזני נתיניו, “חטבו עצים במרץ!”. עוברים עוד חודשיים, והחורף פשוט לא מגיע. השמש עדיין זורחת והאינדיאנים כבר ממש עייפים מחטיבת העצים. הם ניגשים שוב אל הצ’יף, ממש עצבניים, ושואלים: “צ’יף, האם אתה בטוח שהחורף יהיה קר?” הצ’יף, שכבר לא כל כך בטוח מה קורה כאן, מוודא שאיש לא מבחין, מתקשר שוב אל שירותי החיזוי ושואל “אתם בטוחים שיהיה חורף קר?”. “בוודאי”, עונים לו שם. “איך אתם יודעים?”, הוא שואל. “נו, זה ברור”, עונים לו, “תסתכל החוצה ותראה איך האינדיאנים חוטבים עצים במרץ”.
ככה זה נוהרים אחרי העדר ולא אחרי עיני העדה.
פרקי אבות מיטיבים לתאר מהי מחלוקת: ” מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם; וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם? זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי; וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם,
זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ” (פרק ה’ משנה יז’)
יהי רצון שניקח כל מחלוקת שאנו נמצאים בה באופן חכם תמיד לשם שמים. שנדע לוותר ולמצוא כף זכות בכל דבר ובכל אחד ואחת.
שבת שלום ומבורך
חודש תמוז טוב ומבורך
