פרשת האזינו כמעט שמסיימת דברי משה, הפעם בשירה, שמטרתה לתת לנו תזכורת באם נפנה עורף לקב”ה. שירה זו כתובה בשפה פיוטית וגבוהה, אשר משבחת את הנהגת השם ובחירתו בעם ישראל. בשירה מתוארים מעשי העם, מרידתם, ועבודת אלוהים אחרים. בהמשך השירה מפורט העונש הצפוי לעם במקרה כזה –השם יפנה להם עורף ולא יעזור להם מול אויביהם כבעבר, אם כי לבסוף יש נחמה: כאשר יכיר עם ישראל שהשם הוא האלוקים- יצילם מיד אויביהם.
בסיום הקראת דברי השירה נקרא משה ע”י השם לעלות אל הר נבו ולהשקיף על הארץ. ומוסר לו כי שם ימות בלא שיזכה להיכנס אל הארץ.
בשבוע הבא ביום ראשון, נכנס ליום הכיפורים, נחשוב מה עשינו לכבוד המקום ומה עשינו עבור האחר….
סיפור שימחיש במעט מהי הקרבה עבור האחר :
בחסידות מסופר על אחד הצדיקים בשם ר’ שמואל , שבערב יום הכיפורים – מספר רגעים לפני תפילת כל נדרי, נמצא מוטל בפינת בית הכנסת, בגדיו מלאים קיא, ריח חזק של וודקה נודף מפיו. מראה כזה אף פעם לא נראה בבית הכנסת בטח שלא ביוה”כ, ועוד על ידי אחד מצדיקי וחשובי הקהילה.
המתפללים רצו להוציאו מבית הכנסת משום כבוד התורה, בית הכנסת התמלא באנשים, והחלה הוצאת ספרי התורה מההיכל, הבעת תפילת כל נדרי. מתעורר ר’ שמואל השיכור ורואה את ספרי תורה בחוץ, חל אצלו בלבול, היה נראה לו שכעת זמן שמחת תורה, גם אז המנהג שמוציאים את כל ספרי התורה מההיכל. השיכור ניגש אל בימת בית הכנסת ומכריז בקול רם את הפתיח לסדר הקפות של שמחת תורה “אתה הראת לדעת כי ה’ הוא האלוקים אין עוד מלבדו”. המתפללים הרגישו שנעשה ביזוי הקודש, ורצו לסלק את השיכור מבית הכנסת, הרבי עצר אותם ואמר תוותרו לאיש, הוא באמת הגיע לדרגה של הקפות שמחת תורה.
ומסתבר…שערב יום כיפור נודע על יהודי שהושלך לבית הכלא, מכיוון שלא שילם דמי שכירות עבור החנות אותה שכר מהפריץ. רבי שמואל לא נשאר אדיש, ניגש והתחנן לפריץ שישחררו את היהודי מהכלא, תחנוניו לא הועילו. התנאי לשחרר את היהודי היה לקבל את מלוא התמורה בגין החוב. ר’ שמואל התחיל לאסוף כסף, דפק מבית לבית, כך במשך שעות ארוכות נאסף סכום נכבד אבל עדין היה חסר לו 300 רובל. מפה לשם הוא הגיע לבית מרזח ופונה לחבורת נערים במקום שיעזרו לו, אחד הנערים מסכים לתת 100 רובל, בתמורה שר’ שמואל ישתה כוס גדולה של וודקה. הסכם זה הסכם, הוא שותה כוס גדולה של וודקה ובתמורה מקבל מה שסוכם. הנערים התלהבו מהעניין, שיש פה יהודי שמשתכר בערב יום כיפור, החליטו להמשיך את העסק וכך נתנו לו לשתות עוד 2 כוסות וודקה תמורת 200 רובל נוספים. ר’ שמואל מצליח להשיג את היתרה הסרה למען שחרור המשפחה וקיום מצוות פדיון שבויים. בכוחותיו האחרונים רץ ר’ שמואל לפריץ, מוסר לו את הכסף , היהודי השתחרר .
סיים הרבי: אתם מבינים, בזמן שאנחנו היינו עסוקים בהכנות ליום כיפור, רבי שמואל היה עסוק במצוות פדיון שבויים, לדאוג באהבת ישראל מופלאה ליהודי במצוקה מתוך מסירות נפש, הוא הגיע כבר לדרגה הנעלית של שמחת תורה.
יהי רצון שנבין את המהות של יום הכיפורים ונמצא עצמנו מגיעים ליום קדוש, כל שנה בעז”ה שאנו מלאים במצוות של נתינה ועזרה.
שבת שלום ומבורך
כתיבה וחתימה טובה
חזי ברזני
