פרשת ויצא תשפ”ד / מאת: חזי ברזני

לע”נ כל הנרצחים בטבח עוטף ארץ ישראל הי”ד לע”נ חיילי צה”ל שנהרגו על קידוש השם הי”ד , לרפואת כל הפצועים הי”ו, להצלחת כל חיילי צה”ל וכוחות בביטחון הי”ו – יִתֵּן יְיָ אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם!

יעקב, בעצת אימו, בורח לחָרָן ובדרכו לן בשדה וחולם חלום. בחלום יעקב נראו מלאכים עולים ויורדים בסולם, והשם ניצב עליו ומברך אותו שהארץ שהוא שוכב עליה, לו תינתן, כהבטחתו לאביו יצחק ולאברהם.

יעקב מגיע לחרן, ומוצא עבודה אצל לבן. הוא מתאהב בתו הצעירה רחל, ומציע ללבן שייתן לו את רחל לאישה, תמורת עבודה של שבע שנים. לבן מרַמֶּה את יעקב, וכשמסתיימות שבע השנים הוא מְחַתֵּן את יעקב במִרְמָה עם לאה, הבת הבכורה. רק אחרי שבע שנות עבודה נוספות זוכה יעקב גם ברחל לאישה. רחל, לאה ושִפְחוֹתֵיהֶן יולדות ליעקב שנים עשר בנים ובת אחת.

יעקב מואס בלבן וביחסו אליו ומבקש לחזור לביתו יחד עם משפחתו הרחבה, לָבָן בתגובה מחליט לרמות אותו במשכורתו. אך יעקב חכם ונבון, מצליח להרבות את צאנו ואז הוא בורח מבית לבן ברכוש גדול יחד עם נשותיו וילדיו. לבן רודף אחריו, אך לאחר חילופי דברים קשים הם מתפייסים, וכורְתים ברית ידידוּת.

“וְעֵינֵי לֵאָה, רַכּוֹת; וְרָחֵל, הָיְתָה, יְפַת-תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה.”

מפרש רש”י ז”ל, הטעם שעיני לאה רכות כיון שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשיו ובכתה שהכול היו אומרים שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן, הגדולה לגדול והקטנה לקטן, לכך בכתה שלא תיפול בידו של רשע.

ומקשים המפרשים מדוע כשלאה בכתה על גלות לא אמר לה הקב”ה מנעי קולך מבכי, וכשרחל בכתה על הגלות שישראל בצער הגלות אמר לה הקב”ה מנעי קולך מבכי ויש שכר לפעולתך, ומתרצים המפרשים שלאה בכתה על דורות כשרים וטהורים, ולאלו לא אומרים מנעי קולך מבכי, אלא אדרבה על דורות יראים ושלמים צריכים הרבה לבכות, וזה הטעם שלא אמר הקב”ה ללאה מנעי קולך מבכי. אולם, רחל שבכתה על צרות עם ישראל, ענה לה הקב”ה מנעי קולך מבכי ויש שכר לפעולתך, שכן לא לעולם יקצוף השם אלא לצרות יגיע סוף, ויאמר לצרות עם ישראל די! אמן ואמן, יהי רצון שבכייה של רחל אמנו ע״ה, ודמעותיה של לאה ע״ה שהכווינה לנו את המצפון בין טוב לרשע יעמדו לזכות לעם ישראל בעת בזו . אמן

אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ יְלָדֵינוּ וְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן מִכַּלל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

שבת שלום ומבורך
ולימים טובים
חזי ברזני

תגובות

תגובות