פרשת וישלח תשפ”ד / מאת חזי ברזני

לע”נ כל הנרצחים בטבח עוטף ארץ ישראל הי”ד לע”נ חיילי צה”ל שנהרגו על קידוש השם הי”ד , לרפואת כל הפצועים הי”ו, להצלחת כל חיילי צה”ל וכוחות הביטחון הי”ו – יִתֵּן יְיָ אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם!

יעקב אבינו עם נשותיו, ילדיו וכל מחנהו נמצאים בעבר הירדן מערבה , יעקב מבין כי אחיו התאום ממתין לו. יעקב בתחילה שולח מסר של פיוס עם מתנות, אך נאמר לו שעשו ממתין עם צבא גדול , יעקב מתכונן למלחמה וכמובן נושא תפילה. יעקב לאחר לילה של מאבק עם מלאך מקבל את השם ישראל – “יֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו מַה־שְּׁמֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר יַֽעֲקֹֽב אמֶר לֹ֤א יַֽעֲקֹב֙ יֵֽאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־שָׂרִ֧יתָ עִם־אֱלֹהִ֛ים וְעִם־אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל”.

לבסוף יעקב חוצה את מעבר יבוק, עשיו רץ לקראתו, והם מתחבקים ומשלימים.

יעקב ומשפחתו מתיישבים באזור שכם. יום אחד פוגש שכם בן חמור (בנו של נשיא המקום) את דינה בת יעקב חוטף ואונס אותה . שמעון ולוי, נוקמים והורגים באנשי שכם על המעשה הזה. יעקב ומשפחתו עוזבים את שכם לכיוון בית אל . הפרשה מסתיימת בלידת בנימין אך במותה של רחל בלידתו. מותה נקבע בדרך אֶפרתה (בית לחם ) שם היא גם נקברת. הפרשה מציינת את מותו יצחק אבינו ע”ה ,זקֵן וּשְׂבַע ימים, בן מאה ושמונים.

“וַיְהִ֥י בְהַקְשֹׁתָ֖הּ בְּלִדְתָּ֑הּ וַתֹּ֨אמֶר לָ֤הּ הַֽמְיַלֶּ֨דֶת֙ אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־גַם־זֶ֥ה לָ֖ךְ בֵּֽן”

המיילדת לא חידשה כלום לרחל, כי בביטחונה של רחל בוודאי כבר ידעה בבירור שתלד בן- שהרי כך הייתה תפילתה, ‘יוסף ה’ לי בן אחר’, אלא ללמדנו שכל דיבור ודיבור טוב מאיש לרעהו, אף אם לא חיזקו בפועל, גם כן חשוב הוא מאד, ‘ויוחק בספר זכרון’ מעשיה של מיילדת זו. ועל כגון דא אמרו ‘יש קונה עולמו בשעה אחת’. ועל פי זה פירשו הטעם שמביא המצורע ביום טהרתו שתי ציפורים, אחד כנגד לשון הרע שדיבר על חברו, והשני על כך שלא דיבר דיבורים טובים לחזק ולתמוך בזולתו. כי זה כל קניינו של אדם, מה שעושה ונותן עבור זולתו. כן מדייקים ולעולם יש ביד האדם לעזוב את דרכיו הנלוזים, לשוב ולהתחדש, כדכתיב בפרשה “ויקם בלילה הוא… אחד עשר ילדיו’, (היכן דינה ? ) מסביר רש”י : ‘ודינה היכן היתה?, נתנה בתיבה ונעל בפניה, שלא יתן בה עשו עיניו, ולכן נענש יעקב שמנעה מאחיו, שמא תחזירנו למוטב, ונפלה ביד שכם’. מסביר הגאון הרב לוינשטיין זצ”ל כי המתבונן ימצא כאן נוראות בכוחה של תשובה עד כמה מצפה הקב”ה על כל יחיד ויחיד מבני ישראל שישוב אליו בתשובה שלימה- ואפילו על רשע כעשו. שהרי כאן נענש יעקב על שמנע מעשו ספק סיוע לחזור בתשובה, ולא עוד, אלא באותו זמן היה עשו בן 98 שנה, ואעפי”כ המתין לו הבורא ל’תשובה’.

יהיה רצון שנביא עצמנו תמיד ליידי מחשבה ומעשה מתוך רצון להיטיב לטווח רחוק שזוהי תשובה אמיתית.

אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ יְלָדֵינוּ וְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן מִכַּלֵּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן

שבת שלום ומבורך , ולימים טובים
חזי ברזני

תגובות