” לֶךְ־לְךָ֛ מֵֽאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ.” פונה השם לאַבְרָם, וזה קם, עוזב הכול והולך. לאן? לכנען, מקום לא ידוע. משהגיע אברם, הוא נאלץ לרדת למצרים מפני הרעב השורר בכנען.
במצרים, נחטפת שָׂרַי ומובאת לבית פרעה (שחשב שהיא אחות אברם). לאחר שהשם מעניש את פרעה בנְגָעים ובמחלות, מחזיר פרעה את שרי לאברם. בדרכם חזרה ממצרים לארץ כנען נפרדים אברם ולוט, אחיינו. . אך כשפורצת מלחמה בין מלכֵי אֲרַם נַהֲרַיִם למלכי כִּכַּר הירדן, יוצא אברם להצלת אחיינו לוט, שנפל בשבי. הקב”ה כורת עם אברם את בְּרִית בין הַבְּתָרִים. בברית הזאת מבטיח אלוהים לאברם את הארץ, “זַרְעֲךָ֗ נָתַ֨תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת:”
הגר יולדת לאברם את ישמעאל. הפרשה מסתיימת בהתגלות השם לאברם, שמשנה את שמו מאברם לאברהם: “כִּ֛י אַב־הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ.” ושמה של שָׂרַי הופך לשָׂרָה.
“אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ”
יהודי עשיר מרוז’ין נסע לבקר בארץ ישראל. בשובו, נכנס אל רבי ישראל מרוז’ין והביע את אכזבתו שלא חש את ייחודה של הארץ. אמר הצדיק: ” מזכיר לי שיהודי עשיר חיפש חתן מעולה בעבור בתו, ולבסוף לא מצא חתן כלבבו ושידך אותה עם איכר פשוט. לפני החתונה אמר לבתו להתקשט, כדי שתמצא חן בעיני בעלה. ענתה לו בתו בחכמה : בשביל האיכר שלי אני יפה כמו שאני… אף ארץ ישראל כך – היא מתקשטת ומתגלה במלוא הדרה לפני מי שיודע להעריך את רום ערכה, אבל לפני אנשים חומריים – היא נראית ארץ ככל הארצות” .
ארץ ישראל שלנו מהבטחה אלוקית – יופייה והדרה מפי השכינה
אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן
שבת שלום ומבורך
חזי ברזני
