פרשת ויקרא, תשפ"ה / מאת : חזי ברזני

בסימנא טבא, אנו מתחילים את חומש ויקרא, העוסק ברובו בנושא הקורבנות והכוהנים המשרתים במשכן. יש קורבנות שהם בגדר חובה ויש בגדר רְשות – בהתאם רצון המקריב וע"פ צרכיו. בפרשת ויקרא מדובר בסוגים אחדים של קורבנות. קורבן עולָה – קורבן שמביא אדם לרצונו, על פי החלטתו החופשית, הקורבן הזה נשרף כולו על המזבח ולא נוֹתָר ממנו דבר. קרבן שְלָמים – קורבן שבחלקו נשרף לגמרי על המזבח, חלק אחר שלו ניתן לכהן, וחלק נאכל על ידי מקריב הקורבן. קורבן חַטָאת – קורבן שמביא כל מי שחטא בשגגה, או נטְמָא, מטרת הקורבן היא לכפר על החטא. קורבן אָשָׁם – קורבן שמביאים חוטאים המתחרטים על מעשיהם, או אנשים שיש להם סָפֵק האם חטאו או לא.

"אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם"- שואל המדרש תנחומא: ולמה מקריבין קרבן מן העוף ומן הכבשים ומן הצאן ומן העזים ולא מן הדגים?

בכל בהמה ועוף יש קשר בין ההורים לילדים לאחר שהם נוצרים, האם מאכילה ומניקה את ילדיה עד שהופכים הם לעצמאים. לעומת זאת אצל הדגים ברגע שהאם מטילה את הביצים, היא אינה יודעת מי הם ומתי בקעו, ברוב המקרים היא גם תאכל אותן… בהמה, צאן ועוף יש קשר בין ההורים לילדים, לכן מהם ניתן להביא כפרה. לעומתם דגים, כיוון שאין חיבור בינם לבין ילדיהם – אין להביא מהם קורבן.

חומש ויקרא פותח בפסוק:״וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה’ אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר”. ה’ קודם כל קרא אל משה בשמו, ורק אחרי דיבר אליו ואמר לו מה לעשות. זה מעיד על החשיבות להיות נעים כלפי הזולת, לפני עניין סיבת השיחה. ועד כמה חשוב לקרוא לאדם בשמו ,בכדי לתת לו תחושה שהוא קיים ומשמעותי.

בספר התורה האות א’ במילה ויקרא היא קטנה יותר משאר האותיות. משה לא ביקש להתבלט, הוא לא נכנס לאוהל מועד ביהירות. אלא ממתין שיקראו לו. כמה ענווה, הגינות, נימוס ומוסר הייתה קיימת במשה רבנו.
לא ניתן לצפות מאחרים שיעריכו אותנו יותר משאנו מעריכים את עצמנו. אך חשוב שמי שמעריך את עצמו, מקבל ומודע לכישוריו, אך לא שם את עצמו במרכז ולא מבקש כבוד, אלא מבקש לעשות את ייעודו באופן ראוי ורצוי מתוך צניעות.

אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ יְלָדֵינוּ וְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן מִכַּלל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַנְּתוּנִים בְּצָרָה וּבַשִּׁבְיָה, הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן

חזי ברזני

שבת שלום ומבורך
חזי ברזני