אילן צוריאל, גמלאי משנת 2010, עוסק  בפיסול באבן ובנוסף בצילום .

הפסל המוצג 'אלונה', הוא אחד מסדרת פסלים שהנושא המשותף להם הוא הדגש על פניי האבן, על יופיה הפראי. אילן מקפיד על מינימום התערבות והצנעת פיסול הפנים,  כך שהוא גורם לצופה להתגבר על הנטייה לזהות תחילה את הפנים, בתקוה שכך נתנת תשומת לב הצופה אל הפסל כולו. 

גדעון שני: צייר ופסל ישראלי,  'יקיר באר-שבע' (2006), זוכה 'אות בן גוריון' (2024). גדעון יוצר פסלים ראליסטים השאובים ממקורות התנ"ך ומהנוף האנושי והפיזי של ארץ ישראל. פסליו אינם רק פסלי יצירה גרידא, הם המהות של משה, דוד, עשיו, יצחק, יעל ובת שבע השוכנים בתוכנו.

כמו בציוריו גם בפסליו, גדעון יוצר חיבור מהותי לשורשיה הקדומים של הארץ.

דנה דנה : דנה ילידת 1972, אומנית רב תחומית. עובדת בחומרים מגוונים ומשלבת בין טכניקות מסורתיות למודרניות, בין האבסטרקט לפיגורטיבי.

פסל העץ המוצג בתערוכה זו זה גולף מתוך גזע עץ זית טבעי. בתוך הגזע נחשפת דמות פנים אנושית, כמעט מיתולוגית הצומחת מתוך מרקם העץ הגולמי.  השימוש בעורקי העץ הטבעיים ובקשרים שבו משתלב באופן אינטגרלי עם ערוצי הפנים ויוצר תחושה שהדמות אינה רק מגולפת בעץ, אלא שהיא חלק בלתי נפרד ממנו, ממש כאילו נולדה מתוכו. 

דנה עובדת עם חומרים מגוונים ומשלבת בין טכניקות מסורתיות למודרניות, בין האבסטרקט לפיגורטיבי.

חיה רוזנבלט: אמנית מאז ילדותה. יוצרת בידיים, מהלב ומהחומר. חיה לימדה אמנות במשך ארבעים שנה, וכיום ממשיכה לחקור וליצור בגילוף בעץ, רשת, עיסת נייר ועוד. חברה בקבוצת "חפרפרת" ובעמותת 'אמן בעירו' שבהן היא צומחת יחד עם נשים יוצרות נוספות. האמנות עבורה היא דרך לחיבור פנימי, אנושי ועולמי.

בעבודה המוצגת כאן גלפה חיה ידיים מגולפות מעץ פתוחות, המחפשות קשר וקרקע. ביניהן יד קטנה קפוצה, מצביעה מעלה כסימן לצמיחה ותקווה.

מוריה מור: העץ הוא חומר חי ונושם מבטא שורשיות, זיכרון וגדילה איטית.  כמו עץ שתול, כך גם חיה מבקשת להכות שורש להצמיח, לתקווה וליצירה.

פסלת ישראלית, ד"ר להוראת המדעים, ביולוגית ואשת חינוך, חברה בעמותת 'אמן בעירו' כפר סבא ובאיגוד המקצועי של האמנים הפלסטיים בישראל .

עובדת בחומר ויוצקת בברונזה או פולימרים, לאחרונה מפסלת גם בברזל. יצירותיה ממוקדות בבני אנוש, ביחסי הגומלין ביניהם ובתהליכי החיים כמו אמהות, נשיות או מעגלי החיים. גם תחושותיה האישיות בתגובה לאירועים אקטואליים, כמו גם חיבתה לטבע, ריקוד ותנועה מוצאות ביטוי ביצירותיה. העבודה  'לעוף כמו ציפור' המוצגת כאן מבטאת את כמיהתה של מוריה למעוף מעלה, לצמיחה מהמצב העכשווי ולתקווה. הפסל מאופיין, כמו רבים מפסליה, בתנועה, באקספרסיביות רבה וכן בקו זורם, נקי ודינמי המתאים להיותה אדם אנרגטי ופעיל. 

סימה ליבסטר: פסלת, עובדת בחומר ובפורצלן. בוגרת כימיה תעשייתית בשנקר ולימודי פיסול מורחב בביה"ס בסיס.
עבודה זו, תרמיל לוטוס עשוי חומר המשלב את טכניקת הקינצוגי היפנית. זרעו של הלוטוס שורד אלפי שנים ללא מים, ומסוגל לנבוט אחר כך. ככזה הוא מסמל עמידות, התמודדות, התחדשות וצמיחה מתוך קושי.

עדנה דאלי: פסלת אוטודידקטית, פיסול פיגורטיבי.

במרכז היצירה של עדנה עומדים האדם והטבע – שניהם שזורים זה בזה ומעוררים בה השראה מתמדת.  בפסלים שלה היא מבטאת רגשות, זיכרונות, חלומות ושאלות על הקיום – מתוך חיבור עמוק לחומר ולכוחו לספר סיפור. עדנה יוצרת בטכניקות ידניות, בעיקר בפורצלן, חומר קרמיקה , לעיתים בשילוב ברזל, בד, עיסת נייר וכו'. כל יצירה נולדת מתוך הקשבה פנימית ורצון להעניק לצופה חוויה רגשית וחזותית. עבודותיה של עדנה מקוריות, חד פעמיות ונושאות את חותמה האישי – כמבט אישי על עולמנו האנושי.

ציפי נוימן: פסלת ישראלית, מפסלת מעל 45 שנים.
לימדה בעבר פיסול בחומר, יציקות קוורץ ותבניות גבס, כמו כן גם חצבה פסלים באבן (שיש).
כיום מפסלת בחוטי מתכת, מעין רישום תלת מימדי, כשהקווים המשתלבים מכילים בתוכם את החלל (הרקע) ויוצרים פסלים עם תחושת קלילות ועוצמה.
הבחירה של עדנה לפסל עץ זית נובעת מהיותו עץ ים תיכוני טיפוסי המהווה סמל לשלום, להישרדות וחוזק בטבע.

רחל פרנק: היצירה של רחל נעה בין פיגורטיבי למופשט. ההשראה שלה שואבת רבות מהטבע, על נופיו, מרקמיו ודפוסיו החוזרים, עולם החי וצומח, קסמם, תנועתם וסמליותם, מהווים כר פורה ליצירתה, נוכח ביצירותיה, ומוסיף רובד של דיאלוג.

אחד הדימויים המרכזיים בעבודתה הוא הכדור. רחל יוצרת כדורים צבעוניים ומונוכרומטיים, מרכיבה אותם לכדי גופים חדשים שמאפשרים פרשנות אישית.

פסל 'קליפות התפוח' הוא טיפול צורני-חווייתי בתהליך הפשטה וגילוי. התפוח, שהוא סמל, מקבל עיבוד מפוסל, כאילו נקלף בזהירות, פותח את הצופה להתבוננות פנימית, בין הקליפות החשיפה היא גם פיזית וגם רעיונית: מה נותר בליבת הזהות כשהשכבות מוסרות? ומה אנחנו בוחרים לחשוף לעולם? 

תמר אלט: ילידת 1958 חיה ופועלת בישראל.

אומנית רב- תחומית, בוגרת שני תארים באומנות, חוקרת חומר וזהות, חברה בקולקטיב 'חפרפרת' ובעמותת 'אמן בעירו',  מפיחה נשמה בשרידי חומרים. פועלת בשדה הציור והפיסול, משלבת חומרים בלתי שגרתיים, מחברת בין תהליכים איטיים, זיכרון אישי ועולמות מטאפיזיים.  הפסל 'שורש ורוח', דמות קרמית מחומר שרוף עם מנגן, משולבת  בראשה ענפי עלי תמר. העבודה עוסקת בזהות, שורשים והתמרות רוחניות דרך חומרי אדמה וטבע.