שבת זו מכונה "שבת זכור", על שום ההפטרה [שמואל א' ט"ו] המזומנת לקריאה בשבת קודם לחג הפורים. חג הפורים, הוא החג האחרון בלוח השנה , חג שהוא סיפור של גלות – העם מפוזר ומפורד, אין במגילת אסתר הזכרת ה' וארץ ישראל. יש בסופה ישועה , אך הגאולה תמתין לאביב.חג הפורים סוגר מעגל היסטורי. מרדכי הוא "בן קיש איש ימיני- מצאצאי שאול, אשר עמד מול העמלקי, בהפטרת "שבת זכור". מול מרדכי ניצב המן האגגי, שהוא מצאצאי אגג העמלקי. חגהפורים נוצר בגלות והציב דילמה בפני חז"ל, האם לקדשו כחג ארץ ישראלי:"אמר רב שמואל בר יצחק,שלחה להם אסתר לחכמים:קבעוני לדורות. שלחו לה:קינאה את מעוררת עלינו לבין האומות" [בבלי מגילה ז' ,1], הפילוג בעם , בהתייחסות לפורים, נמשך עת ארוכה עד אשר " שמונים וחמישה זקנים, וכמה נביאים היו מצטערים על הדבר הזה…. ומצאו אותה [המגילה] כתובה בתורה, ובנביאים ובכתובים". רק לאחר שחכמי ארץ ישראל קיבלו עליהם את החג, הוא שובץ בלוח השנה העברי.[פרשה ארץ ישרארלית, מאיר כהן].