בשבוע שעבר חגגנו בדיוק 3 שנים מאז הבחירות: ברם, חגיגות לא היו פה. מטרדי הריחות ממשיכים ביתר שאת, בניית מגדלים בכל העיר, עומסי תנועה, מטרדי ריחות גם במזרח העיר, אלו על קצה המזלג הבעיות מהם סובלים תושבי העיר ועוד לא התחלנו לדבר על ריבוי הקניונים חסרקדים הגורם לבעיות תנועה ברחוב הוותיק – רחוב ויצמן.
לאחרונה נרשמו מאבקי ענק בקרב ההורים, על מחירי יול”א, בעיות המזון ואיכותו, חוסר בסייעות ועוד.
קולם של רוב חברי מועצת העיר לא נשמע. נדמו והשתתקו, בניגוד לפעילותם שנה לפני בחירות.
האם התושבים הרגישו בהשתתפותם במאבקיהם? האם קולם נשמע? מעט ולא אם בכלל.
עצוב אבל צפוי מראש.
בפייסבוק אפשר להרגיש בנוכחותם של עילאי הרסגור הנדין ויובל לוי מהאופוזיציה וענת קלומל. מעבר לזה, אין נוכחות, התגייסות או מעורבות במאבקי הורים או כל מאבק אחר.
