רוב הרצים מנהלים יחסי אהבה-שנאה עם כפות הרגליים שלהם. בגלל שכל נטל הפעילות הספורטיבית מגיע לכפות הרגליים – שלפוחיות, יבלות וציפורניים שחורות יכולות להיגרם על ידי ריצות ארוכות או תחרויות ריצה.
אבל, יש דרכים אפלות יותר שעלולות לגרום לכאבי רגליים שימנעו מהרצים להמשיך לרוץ: שברי מאמץ, דלקת בגידים או כאבים בכף הרגל שאינם “נורמליים”.
כף הרגל היא אבר מורכב מאוד שכולל רשת של עצמות, גידים, רצועות ושרירים שצריכים לעבוד יחד בהרמוניה. בורג אחד “ממורמר” וכל המכונה עלולה להפסיק לפעול.
נביא לפניכם שלוש פציעות נפוצות בכף הרגל, כך שתוכלו ללמוד מה גורם לכאבים אלה, ויותר מזה, איך אתם, כרצים, תוכלו להפסיק לזעוק “איי!”.
דורבן – Plantar Facsiitis
ה”דורבן” גורם לכאב חד ודוקר בחלק התחתון. הדורבן עלול להרים את ראשו המכוער ולהגיח לפעמים משום מקום ולהמשיך ולהכאיב לאורך זמן שנראה כמו נצח. הדורבן יכול להיגרם בגלל בעיה ביו מכאנית כמו נעלי ריצה לא תקינות, אימונים מהירים או עוצמתיים מדי ואפילו מערכת שרירים מתוחה או חלשה מדי. אחרי הכול, הגוף הוא מכונה מקושרת בכול רמ”ח אבריה.
הטיפול בדורבן כרוך בזיהוי הגורם שהביא לכך. הטיפול הוא ממושך וברגע שהכאב שוכך, צריך להמשיך למתוח את כפות הרגליים ולגלגל את כף הרגל הפגועה על פני כדור טניס קפוא. בכול מקרה, חשוב לרוץ בנעלי ריצה שמציעות תמיכה מספקת ואולי להוסיף גם מדרסים מתאימים.
לקריאה בנושא: האם אתם זקוקים למדרסים,כנסו לכאן
שבר מאמץ
שברי מאמץ או סדקים הם בעיה בעצם שיכולה להיות נוכחת בעצמות רבות שמרכיבות את הרגל, אבל רוב השברים מתרחשים בדרך כלל ב- metatarsals, שהיא אחת מעצמות כף הרגל. שברי מאמץ בדרך כלל מתרפאים באיטיות אבל אז פתאום מגיע הרגע בו אתם מרגישים כאב חד בסדק עצם הרגל. לאחר מכן, ייתכן ויהיה קשה להבדיל אם הכאב בכף הרגל הוא בעיה של העצם או של הגידים. גם צילומי רנטגן לא יהיו אמינים במקרה זה.
יש גם אפשרות ששום דבר לא ייראה עד שהעצמות יחלימו. הרופא עשוי להזמין סריקת MRI או סריקת עצמות כדי לחפש שברי מאמץ. אם יש לכם שבר מאמץ, אין ברירה אלא לקחת פרק זמן מהריצה. זה לוקח כשישה שבועות עד להחלמה מלאה מהשבר.
דלקת גידים
הגידים אחראים על ההנעה של האצבעות בכפות הרגליים ומסייעים להנעה של כלל כף הרגל. כמו כל גיד אחר בגוף, אפשר לקבל דלקת בגידי כפות הרגליים. כאשר זה קורה הסימפטומים דומים לכאב של שבר מאמץ. אפשר להבדיל בין השניים כי הגידים כואבים כשמנסים להרים את הבהונות.
את הסיבות לדלקת אפשר לייחס לנעליים לא תקינות, אכילס הדוק ושרירי שוק חלשים או חזקים. קרח על המקום הכואב יכול להפחית את הדלקת.
