עוד שנה עברה, נשבעת לכם שעוד אחת עברה.
לפעמים אני מרגישה כאילו החודשים עוברים באותה המהירות בה הדפים נתלשים אחד אחרי השני מלוח השנה. פעם איש יקר אמר לי שככול שאנחנו מתבגרים הזמן מרגיש כאילו הוא עובר מהר יותר כי האומדנים שלנו מתרחבים ואנחנו כבר פז"מניקים במניין הימים שלנו. אז כשאמר לי הייתי צעירה (יותר, כמובן), וזה נשמע לי מופרך, היום מתוך ניסיון אישי אני יודעת שהוא צדק.

באופן אוטומטי ראש השנה לוקח למקום של הסתכלות. מה היה לפני שנה, מה קרה בשנה שחלפה לה ובעיקר איפה אני נמצאת היום כשאני אוטוטו חונכת את השנה החדשה הבאה עלינו לטובה.

קראתי את הטור של שנה שעברה וחייכתי חיוך ענק. טוב נו האמת היא שממש צחקתי אבל קצת מתביישת להודות.
אחרי שנרגעתי מעט התחלתי להתבונן על הדרך שעשיתי בשנה הזו. זו הייתה ללא ספק חתיכת דרך, פתאום יכולתי לראות איך כל השינויים החיצוניים המתרחשים בחיים שלי היום, הם בעצם תוצאה של עבודה פנימית עמוקה ביותר.
איזה מזל שלא וויתרתי אפילו לא לרגע אחד.

המון דברים למדתי בשנה הזו, את רובם הצלחתי להפנים בחלקיות או באופן מלא וככול שהעמקתי בלימוד הזה התרחש חיבור נפלא. חיבור שהוא בעיניי החשוב ביותר, חיבור ממנו נולדים מיליון חיבורים נוספים להם אני קוראת החיים.

אז הנה הרשימה, החלקית, (שלא תגידו שאני חופרת), ממה שלמדתי השנה:

– המורה המדויק ביותר הבא ללמד אותנו להבדיל בין טוב ורע ביחס שלנו כלפיי אחרים הוא "מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברייך". בכל פעם שמישהו פגע בי במקום לסגור את הלב ולעבוד על יצר הנקמנות הפרטי שלי, סימנתי את האירוע כאחד שלימד אותי איך זה מרגיש שמישהו מתייחס אליך כך ולהשתדל ככול הניתן לא לנהוג כך כלפיי אחרים.

– הפחדים הגדולים ביותר שלנו מתגלים ברגע של אומץ כקטנים הרבה יותר מהפרומו אותו הם משדרים שוב ושוב אצלנו במוח.
– החיים הם איזון עדין בין להחזיק ולשחרר.

– בכול פעם שאני מתבאסת ממשהו שקרה, או לא קרה אני לא חיה את הסלוגן "חייך, הכול לטובה" וחבל כי השנה הזו לימדה אותי שזה אחלה סלוגן לחיות על פיו והוא הוכיח עצמו כנכון במאת האחוזים כל פעם מחדש.

– אנשים מבזבזים המון כסף כדי להראות טוב יותר, צעיר יותר, אבל הלבוש הסקסי והמושך ביותר הוא השמחה.
– החיים הם איזון עדין בין ביטחון עצמי לצניעות.

– כשהלב שלנו מונח במקומו אנחנו יכולים להשיג בכל אשר חשקה נפשנו.
– שמחה אמיתית וכנה יכולה להתקיים רק כפרילנסרית. אם היא תלויה בדבר סופה להתמוסס ולהתעלם.
– החוזק הגדול ביותר שלנו הוא להיות מסוגל להישבר למיליון רסיסים.

– במקום בו אנחנו מסכימים להישבר למיליון רסיסים הוא המקום בו מתרחשים החיבורים העוצמתיים ביותר.
– אנשים באים ואנשים הולכים ו..וואלה, זה ממש בסדר.

– אם נוותר על מוטיב הדרמה במילים, בסיפורים ובתיאורים שלנו, הדרמה תוותר עלינו בחיים האמיתיים.
– והדבר האחרון והחביב מכולם אותו למדתי השנה הוא שהקלישאה רק אהבה מביאה אהבה היא הכי נכונה בעולם.

אז כן בשנה הבאה נשב כולנו על המרפסת ונספור ציפורים נודדות. או שלא, כך או אחרת אני לא מודאגת כי השנה הבתולית הזו שמתחילה לה ממש עוד רגע הולכת להיות ממש, אבל ממש מוצלחת.

שתהיה שנה דבש, סילאן או כל ממתיק בריא אחר שתבחרו והכי חשוב שזה שיושב שם למעלה ועושה שלום במרומיו, יעשה גם קצת שלום עלינו.
להתראות בשנה הבאה חברים שלי.

יובל הראל צור