לזכרו של אודי גולדל ז”ל

פרוייקט קהילה זוכרת: משפחות שכולות נפגשו בבית יד לבנים עם יוצרים שהנציחו אמנות לזכרם של יקירם. בפרויקט- אמנים מתחומי אמנות שונים, פגשו משפחות שכולות מסניף יד לבנים בכפר סבא, בעקבות מפגש או סדרה של מפגשים יצרו האמנים יצירה אמנותית חדשה בסימן של אור, אופטימיות ותקווה.

מרגש: משפחות שכולות נפגשו בבית יד לבנים עם יוצרים שהנציחו אמנות לזכרם של יקירםיו”ר יד לבנים, פנינה בורנשטיין המסורה והמוערכת הסבירה כי רבים לקחו חלק בפרויקט הייחודי התנדבותי שבו נערך מפגש בין משפחות שכולות לאמנים מתחומים שונים.

אין מדובר כאן בפרויקט הנצחה אישי אלא בעבודות אמנותיות מיוחדות אשר האמנים לאחר שפגשו את המשפחה השכולה, שמעו על החייל שנפל וראו תמונות שלו, יצרו בהשראת המפגשים עם משפחתו עבודת אמנות כל אחד בתחומו, אשר מבטאת את תחושותיהם, ערכיהם, המסר שספגו וכל חיבור אחר אותו הם מרגישים למשפחה השכולה.

המשפחה השכולה נתרמה מעצם המפגש שבו העלו את זכרו של היקיר שאיננו והן מהידיעה שיקירם מונצח בעבודת אמנות או ביצירה כלשהי. שמו של הפרויקט הוא יצירות מאירות כאשר למילה מאירות- פנים שונות.

ראשית להאיר למשפחה שכולה חשכה שקימת מעצם העדרו של הנופל. שנית להאיר לציבור את הכוח המרפא שבאמנות, להאיר לקהילה את הדרך של הזיכרון, להאיר לאמנים שמתנדבים בפרויקט את ההתנדבות כזכות. יש כאן את הניגוד בין חושך לאור- הרצון להדגיש את האור, שמסמל חיים, טוב, כוח, יכולת, קיום.

כחלק מהתנדבותם האמנים יצרו מחומרים שלהם והיצירות הוצגו באודיטוריום בית ספיר.
שלום אביגד מחוג "היוצרים" בכפר-סבא (משוררים סופרים ציירים ופסלים) נפגש עם משפחת גולדל. "האם הרשימה אותי מאוד", מספר אביגד "היא מתגעגעת ומתקשה לחיות את האובדן. בסיכומם של פגישות היא אמרה שהכנסתי לה אור הביתה (אני כתבתי לה עוד חומרים , אך בתערוכה הציגו רק הצילום ושיר אחד משלי). אני מבקש ושמח לומר כי זו הייתה זכות גדולה עבורי להשתתף בפרויקט שכזה. היה מפגש בבית ספיר והציגו תערוכה". 

אודי גולדל ז"ל – סיפור אגדה

בארץ רחוקה כך האגדה מספרת,
נולד לו תינוק הבנוי לתפארת.
נסיך קטן וחייכן ובעל לב זהב.
שכל אחד בממלכה העריץ ואהב.

הפך זוג הורים לנפעמים ומאושרים,
זכו לאוצר כה יקר שמחים ומדושנים.
בפניו הקטנות האם כל העת מתבוננת,
על שלמותך בני, אני ברוחי מגוננת.

מביטה בפליאה על יציר הבריאה,
ותוהה על צחוק ובכי במלוא הריאה.
בכך ידה את כולו מלטפת,
ובאהבה רכה אותו כצעיף עוטפת.

בחמשת חושיה מצטרפת לחגיגת אהבתך,
מחבקת, מנשקת ונדהמת מנס לידתך.
והיום עיננו רתוקות אל לוח המצבה,
המכילה מטמון יקר, עטוף באבן חצובה.

זה הזמן להתחדשות, לעשות לבצע ולבחור,
לצאת למסע החוצה אל החיים והאור.
לבטא את הפוטנציאל האצור בתוכנו,
לקלף רבדים ולהיות באמת מי שאנו.



תגובות

תגובות