בשנים האחרונות לא הייתי מסונכרנת עם עונות השנה והאנרגיה אותה הן מביאות. חורף קיץ סתיו אביב ואני סגורה לרגל שיפוצים. כל כך הרבה לתקן בתוך הבית. כל האנרגיה מופנית למקום הזה. לא תמיד היה זה קל אבל די מהר הבנתי שזוהי המציאות ועליי לקבלה בשלמות מתוך הבנה שגם היא נושאת תאריך פג תוקף.
האופן בו אני מתעוררת בבוקר מספר לי יותר מהכל שהקיץ הגיע. אני יוצאת מהמיטה משאירה את נעלי הבית מונחות על הרצפה. הצורך לעטות על עצמי שכבות של הגנה מפניי הקור לא מתקיימת וכל התחושה הכללית היא אחרת. כשלא קר לך אתה הרבה יותר פתוח. הגוף שלך לא מכווץ וכל הווייתך קשובה יותר אל העולם שבחוץ.
הקיץ הזה שהחל מתעורר לאיטו נכנס אליי פנימה, קורא לי אליו, מבקש ממני להפתח אל חום ימיו וצבעיי הכחול ממנו הוא עשוי. היה זה סימן עבורי שהגיע הזמן לצאת החוצה, לפתוח את התריסים ולתת לאוויר הקיץ להכנס פנימה.
כשאתה פותח את ליבך אל העולם, העולם נכנס אליך פנימה.
כשמישהו נכנס ואתה מאפשר לו, מתמסר לתחושות הישנות להתעורר אתה משתיק את כל הפחדים הישנים ומקטלג אותם כלא רלוונטיים למציאות החדשה הזו. זוהי דרכו המופלאה של העולם והחיים האלו המזמנים אלינו הפתעות.
הפתעה שכזו הגיעה אליי. החלטתי לקפוץ אל המים.
הקטע בהפתעות שהם כמו הרוח, לעיתים משנות את כיוונן ולא תמיד לאותו המקום התואם את רצונך.
כשהרוח משנה את כיוונה עליך האוטומט הוא לכווץ, לחפש את המקום הבטוח, המקום האשלייתי, זה הנמצא בכעס, בהטחת אשמה ובהתקרבנות. זה היה המקום האוטומטי אליו פניתי.
אין כל בחירה במקום הזה, זהו מקום צר, מתחשבן ואומלל למדי. מקום בו לא מומלץ לשהות.
ברגע שזיהיתי שאני נשלטת על ידי התחושות האלו ביקשתי להחזיר אליי את הבחירה. אבל איך מוצאים את מקומה של הבחירה כאשר הדברים מגיעים אליך מבחוץ בדמותם של אנשים אחרים?
כאשר אנחנו נפגעים מאדם אחר המקום היחיד בו קיימת עבורנו בחירה היא דרך ההסתכלות והקבלה של הדבר. בעייני התרגום למשפט “הכל כתוב והרשות נתונה” מתייחס בדיוק למקום הזה, אני מאמינה גדולה בגורל. מאמינה שכל מה שקורה לנו הוא מכתוב ושכל מפגש עם אדם אחר קורה כי כך היה צריך לקרות. הרשות היחידה הניתנת לנו היא ביחס שלנו למה שקרה. כאן לדעתי נמדדת היכולת שלנו כאנשים מתפתחים.
הרגשתי שיש כאן שיעור, שיעור שבא ללמד אותי על התהליך העמוק אותו עברתי ולא רק כי אני חזקה ויכולה לשרוד את הטלטלות הרגשיות האלו, אלא כי אני יכולה לעבור אותן כשאני בשמחה. כשליבי פתוח אל האחר גם אם נפגעתי מתוך הבנה שכולנו נושאים מורכבות ועל כולנו עוברים דברים ואת האנרגיה אותה בזבזתי על כעסים אני יכולה, רוצה ואפילו יודעת לנתב למקום בו ליבי פתוח ומלא בהבנה גם כלפיי מי שרצונו אינו תואם את שלי.
להגיע למקום המלא והמבריא הזה אחרי ששהית אפילו רק לרגע קט במקום המתקיים מאנרגיות שליליות, מרגיש נפלא. זה כמו כוס מים במדבר של צמא. זהו מקום חי, נושם וזורם.
הבנתי שזהו בעצם המקום האמיתי בו מתקיים כוחי המנטלי. כוח שמלא בטוב, כי רק כשאתה טוב אל עצמך אתה יכול להיות טוב אל האחר. רק כשאתה באמת אוהב את עצמך אתה יכול לאהוב אדם אחר.
זוהי עבורי בריאות נפשית כנה ועמוקה.
” כל המקבל את הקיים בהבנה מאושר הוא. האושר נמצא בהישג יד ואין לחפשו במקום רחוק או אחר” – רבי נחמן מברסלב
שתהיה שבת של שלום.
